“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

ל"ג בעומר- הדלקת משואות לכבוד הרשב"י

תקציר המאמר:

"דרשה ללג בעומר" הדלקת משואות לכבוד הרשב"י מתוך חוברת באגדה לימי ספירת העומר של הרב דוד שלום נקי שליט"א

הדלקת משואות לכבוד הרשב"י

 

מנהג ישראל להרבות באור ביום ל"ג בעומר, בהדלקת נרות והשאת משואות ומדורות.

וזאת כדי להמחיש את אותו "אור מופלא רום מעלה", אור התורה שבקע והזהיר בעולם, שנתגלה באופן מיוחד על ידי הרשב"י הקדוש, עד כי בשעת הסתלקותו היתה אש גדולה וקדושה מלהטת בבית.

 

עמוד האש קשור עם מערת רבי שמעון במירון, כדברי רבי שמעון בעצמו (אידרא זוטא דף רצה): "הייתי מעטר עטרה במערה הסמוכה לכפר מירון, וראינו עמוד של אש מתלהט בפתח המערה, והזדעזענו".

 

ה"בני יששכר" (אייר מאמר ג ב-ד) מבאר כמה טעמים להדלקת האש:

 

אומר הזוהר (דברים רצא ע"ב), כי ביום פטירת רבי שמעון בר יוחאי, היה היום מתארך באורו, ולא היה רשות לאור היום להיחשך ולצאת מן העולם, עד שנתן לו רבי שמעון רשות.

 

הרשב"י קראוהו בוצינא קדישא [נר קדוש], כי על ידו נתגלו סודות התורה, הוא סוד ה"אור כי טוב" הגנוז בתורה, על כן נקרא ספרו הקדוש "זוהר", אור המבהיק מסוף העולם ועד סופו.

 

ה"אור כי טוב", הוא אור התורה, מתחיל להתנוצץ ביום זה היקר ל"ג בעומר, טו"ב [17] ימים קודם מתן תורה.

 

ומסיים ה"בני יששכר": עד כי יבוא משיח צדקנו שעליו נאמר "ויאמר אלוקים יהי אור", זה אור של מלך המשיח, יבוא במהרה בימינו ויגלה לנו האור הגנוז. והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. ותבין לפי זה אשר נתאמת לנו מאנשי אמת, אשר השמחה ביום זה על ציון רשב"י היא שלא כטבע, דכתיב "אור צדיקים ישמח"!

 

ואצל הכפין [הכיפות] מבחוץ, למעלה, אצל כיפת רבי שמעון, עמוד של חומה, ועליו כמין ספל גדול ששופכין לתוכו שמן, ומטילין לתוכו בגדים וכותנות מבלאות של צמר גפן או פשתן, ומדליק בהם, ומאיר האור על כמה פרסאות, כי מירון יושב בהר. וכן יש עמוד של חומה אצל כיפת רבי אלעזר בנו, למעלה מבחוץ על הגג, ועליו דולקים גם כן שמן, והדליקה ביום פטירתו, בל"ג בעומר, הנקרא הילולא דרבי שמעון".

 [רבי שמחה מז'אלוז'יץ, שעלה לארץ ישראל בשנת תקכ"ד, יחד עם רבי נחמן מהורודנקא ורבי מנחם מנדל מפרמישלאן, בתיאור מסעו "אהבת ציון"]

 

אף ביתר ערי הארץ נהגו להדליק מדורות בל"ג בעומר.

"ומרבים בהדלקת נרות לכבוד התנא הקדוש, ולאחר הסעודה עולים לגג, ועושים הדלקה גדולה, עד למרחוק תהיה מאירה, לפרסם הכבוד של הרשב"י".

[ממנהגי ישיבת המקובלים 'בית אל' בירושלים]

 

חץ וקשת

יש נוהגים בל"ג בעומר לירות בחץ וקשת. להלן מטעמי המנהג:

 

בימי רבי שמעון לא נראתה הקשת

כל ימיו של ר' שמעון בן יוחאי לא נראתה הקשת בענן, שזהו סימן של חרון אף חלילה. זאת מכיון שזכותו הגנה על הדור (ירושלמי ברכות פ"ט). וכפי שכתב רבנו יוסף חיים בפיוט "ואמרתם כה לחי": "כל ימיו אשר היה, אות הקשת לא נהיה, כי הוא אות עולם היה – אדוננו בר יוחאי". וזכר לזה יורים בחץ וקשת. (פני משה)

 

הזוהר הקדוש – מאורו של משיח, שאז תתגלה הקשת בגוונים מאירים

בזוהר מובא, כי רבי שמעון אמר לבנו רבי אלעזר: "ברי לא תצפי לרגלי דמשיחא עד דתתחזי קשתא בגוונין נהורין" [בני, לא תצפה לרגליו של משיח, עד שתתראה הקשת בגוונים מאירים], דהיינו שלפני ביאת משיח יתגלה בעולם אור גדול. והנה ביום הזה, יום ל"ג בעומר, נכתב הספר הקדוש הזוהר, שהוא מהארת האור כי טוב הגנוז, וזה מאיר לנו בגלות, עד יתגלה בזכות זה משיח צדקנו, ותתראה הקשת בגוונין נהורין. "על כן ביום זה, לסימן הטוב הלזה, יורו המורים בקשת". (בני יששכר אייר מאמר ג אות ד)

 

 

 

"אַשְׁרֵנוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ – בְּהִלּוּלָא דְבַּר יוֹחָאי.

וּמַה נָּעִים גוֹרָלֵנוּ – בְּהִלּוּלָא דְבַּר יוֹחָאי"

[מתוך פיוט לל"ג בעומר]

תגיות נוספות לחיפוש:

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן