“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

כי תצא- קריאה נכונה ומוטעמת

תקציר המאמר:

"דיוקים בקריאת התורה לפרשת כי תצא". ביאור נפלא ופשוט מתוך "שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ" - סדרת מאמרים בנוגע לקריאה נכונה בספר תורה לפרשת כי תצא, על מנת שקריאת התורה תהא מדויקת ורהוטה. שיבושים נפוצים בקריאת התורה וטעיות נפוצות שקורא בתורה עושה בזמן קריאת התורה מבלי לשים לב. מפי הרב פינחס הכהן שליט"א...

קריאה נכונה ומוטעמת לפרשת כי תצא

 

דיוקים בקריאת התורה לפרשת כי תצא

 

פרק כ"א  פסוק י"א    –   ”וְחָשַׁקְתָּ“.

הַמִּלָּה "וְחָשַׁקְתָּ" נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְחָשַׁקְתָּ“, כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד (וּפֵרוּשָׁהּ תַּחְשֹׁק), וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, וְיַחַד עִם זֹאת, יֵשׁ לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה בַּחֵי"ת בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"א  פסוק י"א  –   ”וְלָקַחְתָּ“.

גַּם מִלָּה זוֹ וְלָקַחְתָּ קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְלָקַחְתָּ“, כֵּּיוָן שֶׁבְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד (וּפֵרוּשָׁהּ תִּקַּח), וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, אֲבָל עִם זֹאת, צָרִיךְ לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה בַּלָּמֶ"ד בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"א  פסוק י"ב  –   ”וַהֲבֵאתָהּ“.

בְּמִלָּה זוֹ צָרִיכִים לָשִׂים לֵב לְכַמָּה נְקֻדּוֹת,

רֵאשִׁית כֹּל, קְרִיאַת הַמִּלָּה הִיא מִלְּרַע, עֵקֶב וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד שֶׁבִּתְחִלָּתָהּ, הַגּוֹרֶמֶת לְשִׁנּוּי קְרִיאָתָהּ לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל,

שֵׁנִית, הַהֵ"א מְנֻקֶּדֶת בִּשְׁוָא פָּתָח וְלֹא בְּצֵירֵי (שֶׁהוּא נִקּוּדָהּ הַמְקוֹרִי) כִּי מְקוֹם הַטַּעַם(=הַהַטְעָמָה) עָבַר לַתָּי"ו, וְעֵקֶב זֹאת הַנִּקּוּד הָיָה צָרִיךְ לְהִשְׁתַּנּוֹת לִ”שְׁוָא“,אֶלָּא שֶׁבִּגְלַל שֶׁהַהֵ"א הִיא אוֹת גְּרוֹנִית, קִבְּלָה נִקּוּד שֶׁל שְׁוָא פָּתָח  (בִּמְקוֹם שְׁוָא),

שְׁלִישִׁית, הַוָּי"ו מְנֻקֶּדֶת בְּפָתָח (בִּמְקוֹם שְׁוָא) כִּי הַהֵ"א, שֶׁאַחֲרֶיהָ, מְנֻקֶּדֶת בִּשְׁוָא פָּתָח, וְלֹא יִתָּכְנוּ שְנֵי שְׁוָאִים נָעִים רְצוּפִים (כִּי גַּם שְׁוָא מֻרְכָּב לִשְׁוָא נָע יֵחָשֵׁב), וְלָכֵן נִקּוּד הַוָּי"ו  הוּא בְּפָתָח בְּדוֹמֶה לְנִקּוּדָהּ שֶׁל הַהֵ"א (=שְׁוָא פָּתָח),

רְבִיעִית, הַהֵ"א הָאַחֲרוֹנָה קִבְּלָה מַפִּיק, כִּי הִיא הֵ"א הַשַׁיָּכוּת (בִּמְקוֹם הַמִּלָּה ”אוֹתָה“), וּלְבַסּוּף צָרִיךְ לָשִׂים לֵב שֶׁמִּתַּחַת לְוָי"ו הַהִפּוּךְ יֵשׁ מֶתֶג וְלָכֵן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה  בַּוָּי"ו.

 

פרק כ"א  פסוק י"ג  –   ”וְהֵסִירָה“.

הַמִּלָּה וְהֵסִירָה קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”וְהֵסִירָה“, כִּי הַטַּעַם (תַּרְסָא) מְקוֹמוֹ קָבוּעַ עַל הָאוֹת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַמִּלָּה, וְאֵינוֹ קוֹבֵעַ מְקוֹם הַהַטְעָמָה, וְזֶה נִקְבַּע לְפִי כְּלַל הַדִּקְדוּק  הַמַּתְאִים.

פרק כ"א  פסוק י"ג  –    ”וּבְעַלְתָּהּ“.

במִּלָּה זּוֹ יֵשׁ כַּמָּה הֶעָרוֹת רְאוּיוֹת לְצִיּוֹן וְהֵם:

רֵאשִׁית: הַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ הַהוֹפֶכֶת אֶת הֶעָבָר לְעָתִיד, וּבְעִקְבוֹת זֹאת מְשַנָּה אֶת הַטְעָמָתָהּ מִלְּרַע  בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל,

שֵׁנִית: כֵּיוָן שֶׁמְּקוֹם הַטַּעַם הִתְרַחֵק וְעָבַר לְסוֹף הַמִּלָּה, הִשְׁתַּנָּה נִקּוּד הַבֵּי"ת מִקָּמָץ לִשְׁוָ"א,

שְׁלִישִׁית: עֵקֶב נִקּוּד הַבֵּי"ת בִּשְׁוָ"א, הַוָּי"ו מֻנֶּקֶדת בְּשׁוּרוּק כִּי  וָי"ו הַחִבּוּר (וְכָמוֹהָ וָי"ו הַהִפּוּךְ) הַבָּאָה לִפְנֵי שְׁוָא אוֹ לִפְנֵי אוֹתִיּוֹת בּוּמָ"ף, נִקּוּדָהּ הוּא שוּרוּק,

רְבִיעִית: הַהֵ"א מְקַבֶּלֶת מַפִּיק כִּי הִיא הֵ"א הַשַּיָּכוּת שֶׁבָּאָה בִּמְקוֹם הַמִּלָּה אוֹתָהּ.

 

פרק כ"א  פסוק י"ט  –    ”וְתָפְשׂוּ  בוֹ“.

עַל הַמִּלָּה "וְתָפְשׂוּ" חָל הַכְּלָל שֶׁל נָסוֹג אָחוֹר, וְלָכֵן קְרִיאָתוֹ מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”וְתָפְשׂוּ בוֹ“ וְזֹאת כְּדֵי לִמְנֹעַ רְצִיפוּת שֶׁל שְׁתֵּי  הַטְעָמוֹת.

 

פרק כ"א  פסוק כ"א  –    ”וּבִעַרְתָּ“.

הַמִּלָּה וּבִעַרְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כַּךְ: ”וּבִעַרְתָּ“ כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל (וּפֵרוּשָׁהּ תְּבַעֵר), יַחַד עִם זֹאת יֵש לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה בַּבֵּי"ת, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"א  פסוק כ"ג  –   ”תִּקְבְּרֶנּוּ“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב מְאֹד מְאֹד לְכַךְ שֶׁיֵּשׁ דָּגֵשׁ חָזָק בַּנּוּ"ן וּלְבַטֵּא אוֹתָהּ בְּחָזְקָה (מֵעֵין נוּ"ן כְּפוּלָה), כִּי הַכַּוָּנָה הִיא "תִּקְבֹּר אוֹתוֹ", אֲבָל אִם נְבַטֵּא נוּ"ן רָפָה תִּהְיֶה הַמַּשְׁמָעוּת ח"ו  "תִּקְבֹּר אוֹתָנוּ" , הַאִם זֶה מַה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁיִּשָּׁמַע אוֹ יוּבַן?

 

פרק כ"ב  פסוק א'   ופסוק ד'  –    ”וְהִתְעַלַּמְתָּ“.

קְרִיאַת מִלָּה זוֹ "וְהִתְעַלַּמְתָּ" הִיא מִלְּרַע, הֱיוֹת שֶׁהַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ שֶׁהִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד, גּוֹרֶמֶת לְשִנּוּי מְקוֹם הַהַטְעָמָה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”וְהִתְעַלַּמְתָּ“.

 

פרק כ"ב  פסוק ה'  –   ”כָּל – עֹשֵׂה  אֵלֶּה“.

הַקָּמָץ שֶׁמִּתַּחַת לַכָּ"ף, הוּא כַּמּוּבָן קָמָץ קָטָן,(שֶׁהֲגִיָּיתוֹ קְרוֹבָה לַחוֹלָם) כִּי הוּא בָא בִּמְקוֹם חוֹלָם, עֵקֶב הַמַּקַּף הַמְּחַבֵּר אֶת שְׁתֵּי הַמִּלִּים ”כֹּל“ וְ- ”עֹשֵׂה“, למלה אחת "כָּלְעֹשֵׂה". וּקְרִיאַת הַמִּלָּה עֹשֵׂה, מִלְּעֵיל, כִּי הַ"מַּאֲרִיךְ" מֻנָּח מִתַּחַת לָאוֹת עַיִ"ן, כְּדֵי לְהַטְעִימָהּ מִלְּעֵיל וְלִמְנֹעַ עַל יְדֵי כַךְ רֶצֶף שֶׁל שְתֵּי הַטְעָמוֹת בַּ”שִׂי"ן“ שֶׁל עֹשֵׂה וּבָ”אָלֶ"ף“ שֶׁל אֵלֶּה, לְפִי הַכְּלָל הַנִּקְרָא נָסוֹג אָחוֹר, הַמְּשַׁנֶּה מְקוֹם הַטַּעַם בִּכְדֵי לְהָקֵל עַל הַקְּרִיאָה עַל יְדֵי הִמָּנְעוּת  מִשְּׁתֵי הַטְעָמוֹת רְצוּפוּת.

 

פרק כ"ב  פסוק ז'  –    ”יִיטַב  לָךְ“.

קְרִיאַת הַמִּלָּה ”יִיטַב“ מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”יִיטַב לָךְ“ כְּדֵי לִמְנֹע רְצִיפוּת שֶׁל שְׁתֵּי הַטְעָמוֹת סְמוּכוֹת גַּם בַּמִּלָּה יִיטַב וְגַם בַּמִּלָּה לָךְ, אֲבָל עַל יְדֵי קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, מִתְחַבְּרוֹת שְׁתֵּי הַמִּלִּים וְזֶה מֵקֵל עַל הַקְּרִיאָה.

 

פרק כ"ב  פסוק ט'  –   הַמְלֵאָה“.

צָרִיךְ לָשִׁים לֵב לְכַך שֶׂהַמֵּי"ם שֶׁבַּמִּלָּה ”הַמְלֵאָה“ אֵינֶנָּה דְגוּשָׁה, לַמְרוֹת שֶׁהִיא בָאָה אַחֲרֵי הֵ"א הַיְדִיעָה הַמְנֻקֶּדֶת בִּתְנוּעָה קְטַנָּה(=הַפָּתָח), וּלְשֵׁם כַּך הֻנַּח מֶתֶג מִתַּחַת לַהֵ"א, לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לְהַטְעִים הַטְעָמָה קַלָּה בַּהֵ"א וְלִקְרֹא אֶת הַמֵּי"ם בִּשְׁוָא נָח.

 

פרק כ"ב  פסוקים:  כ"א, כ"ב וכ"ד  –   ”וּבִעַרְתָּ“.

הַמִּלָּה וּבִעַרְתָּ שֶׁבִּשְׁלֹשֶת הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כַּךְ: ”וּבִעַרְתָּ“ כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, אֲבָל יֵש לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה בַּבֵּי"ת, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ג  פסוק י'  –    ”וְנִשְׁמַרְתָּ“.

הַמִּלָּה וְנִשְׁמַרְתָּ  קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע, כַּךְ: ”וְנִשְׁמַרְתָּ“ כֵּיוָן שֶׁבְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד, וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל.

 

פרק כ"ג  פסוק י"ג  –    ”וְיָצָאתָ שָׁמָּה“.

צָרִיךְ לְהִזָּהֵר וְלָשִׂים לֵב שֶׁהַמִּלָּה ”שָּׁמָּה“ יֵש בָּהּ דָּגֵשׁ חָזָק גַּם בַּשִּׁי"ן וְגַם בַּמֵּי"ם, עֵקֶב קְרִיאַת הַמִּלָּה וְיָצָאתָ מִלְּעֵיל, וְכֵיוָן שֶׁהַהַטְעָמָה מִלְּעֵיל בַּמִּלָּה וְיָצָאתָ, הִיא גוֹרֶרֶת דָּגֵש חָזָק בִּתְחִלַּת הַמִּלָה הַבָּאָה "שָּׁמָּה" וְיוֹצֶרֶת קֶשֶׁר בֵּין שְׁתֵּי הַמִּלִּים.

 

פרק כ"ג  פסוק י"ד  –    ”וְחָפַרְתָּה“.

הַמִּלָּה וְחָפַרְתָּה נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְחָפַרְתָּה“ כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד (וּפֵרוּשָׁהּ תַּחְפֹּר) וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, וְיַחַד עִם זֹאת, יֵשׁ לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה בַּחֵי"ת בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ג  פסוק י"ד  –    ”וְשַׁבְתָּ“.

הַמִּלָּה וְשַׁבְתָּ קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע, כַּךְ: ”וְשַׁבְתָּ“ בִּגְלַל וָי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הַהוֹפֶכֶת אוֹתָהּ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִמְקוֹם מִלְּעֵיל.

 

פרק כ"ג  פסוק כ"א  –    ”יְבִָרֶכְךָ“.

חָשׁוּב מְאֹד לָשִׂים לֵב בְּעֵת קְרִיאַת הַמִּלָּה יְבָרֶכְךָ שֶׁשְּׁתֵי הָאוֹתִיּוֹת כָ"ף הָרְצוּפֹות תֵּאָמַרְנָה בְּפֹעַל וְלֹא תִּבָּלַע אַחַת מֵהֶן בַּחֲבֶרְתָּהּ, וְזֹאת עַל יְדֵי הַפְרָדָה מוּחָשִׁית בֵּינֵיהֶן, בְּצוּרָה כָּזוֹ : יְבָרֶכְ  ךָ , כַּךְ שֶׁתִּמָּנַע הִבָּלְעוּת אַחַת מֵהֶן.

 

פרק כ"ג  פסוק כ"ה  –    ”וְאָכַלְתָּ“.

הַמִּלָּה וְאָכַלְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְאָכַלְתָּ“ כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד (וּפֵרוּשָׁהּ תֹּאכַל) וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, וְיַחַד עִם זֹאת, יֵשׁ לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה בָּאָלֶ"ף בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ג  פסוק כ"ו  –    ”וְקָטַפְתָּ“.

הַמִּלָּה וְקָטַפְתָּ קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְקָטַפְתָּ“ כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד (וּפֵרוּשָׁהּ תִּקְטֹף) וּמִשּׁוּם כַּךְ קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, אֲבָל יֵשׁ לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה בָּקוּ"ף בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ד  פסוק א'  –    ”כִּי-מָצָא בָהּ“.

צָרִיךְ לְהַקְפִּיד בִּקְרִיאַת הַמִּלָּה מָצָא  מִלְּעֵיל, כַּךְ :”כִּי-מָצָא בָהּ“ כִּי כְּדֵי לִמְנֹעַ שְׁתֵּי הַטְעָמוֹת סְמוּכוֹת, עָבַר הַטַּעַם (שוֹפָר מְהֻפָּךְ) מֵהַצַּדּ"י אֶל  הַמֵּי"ם.

 

פרק כ"ד  פסוק א' ופסוק ג'  –    ”וְכָתַב  לָהּ“.

קְרִיאַת הַמִּלָּה וְכָתַב, הִיא מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”וְכָתַב“ וְזֹאת כְּדֵי לִמְנֹעַ שְׁתֵּי הַטְעָמוֹת רְצוּפוֹת דְהָיִינוּ בַּתָּי"ו (שֶׁל וְכָתַב) וּבַלָּמֶ"ד (בַּמִּלָּה לוֹ), וְלָכֵן חָל כָּאן הַכְּלָל שֶׁל נָסוֹג אָחוֹר, וְהַהַטְעָמָה שֶׁל הַמִּלָּה ”וְכָתַב“ עוֹבֶרֶת מֵהַתָּי"ו אֶל הָאוֹת כָ"ף.

 

פרק כ"ד  פסוק ז'. ”וְהִתְעַמֶּר-בּוֹ“.

כָּאן צָרִיךְ לָשִׂים לֵב שֶׁהַמִּלִּים ”וְהִתְעַמֶּר-בּוֹ“ מְחֻבָּרוֹת עַל יְדֵי מַקַּף, וְהַמֵּי"ם מְנֻקֶּדֶת בְּסֶגוֹל וְלֹא בְּצֵירֵי, וְזֶה בָּא לְהַעֲמִידֵנוּ עַל כַּךְ שֶׁיֵּש לְקָרְאָן כְּמִלָּה אַחַת, וְלֹא לְהַפִרידָן עַל יְדֵי קְרִיאָתָן בְּצוּרָה זוֹ: וְהִתְעַמֵּר  בּוֹ, בְּהַפְרָדַת הַמִּלִּים אּשָּׁה מֵרְעוּתָהּ, כִּי מַשָׁמעוּת הַפָּסוּק הִיא שֶׁמְּכִירָתוֹ הִיא עַצְמָהּ הַהִתְעַמְּרוּת, וְאֵין כָּאן שְׁתֵּי פְּעֻלּוֹת נִפְרָדוֹת : הִתְעַמְּרוּת וּמְכִירָה.

 

פרק כ"ד  פסוק ז'  –    ”וּבִעַרְתָּ“.

הַמִּלָּה וּבִעַרְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כַּךְ: ”וּבִעַרְתָּ“ כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד (שֶׁפֵּרוּשָׁהּ תְּבַעֵר) וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, אֲבָל יֵש לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה בַּבֵּי"ת, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ד  פסוק ח'  –   ”הִשָּׁמֶר“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב שֶׁנִקּוּד הָאוֹת מֵי"ם הוּא סֶגוֹל וְלֹא צֵירֵי,וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”הִשָּׁמֶר“.

 

פרק כ"ד  פסוק י"ח  –    ”וְזָכַרְתָּ“.

הַמִּלָּה וְזָכַרְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְזָכַרְתָּ“ כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד (וּפֵרוּשָׁהּ תִּזְכֹּר) וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, וְכֵן יֵשׁ לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה בַּזַּיִ"ן בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ד  פסוק י"ט. ”וְשָׁכַחְתָּ“.

הַמִּלָּה וְשָׁכַחְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְשָׁכַחְתָּ“ כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד (וּפֵרוּשָׁהּ תִּשְׁכַּח) וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, וְיַחַד עִם זֹאת, יֵשׁ לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה בַּשִּׁי"ן בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ד  פסוק י"ט  –    ”יְבָרֶכְךָ“

חָשׁוּב מְאֹד לָשִׂים לֵב בְּעֵת קְרִיאַת הַמִּלָּה יְבָרֶכְךָ, שֶׁשְּׁתֵי הָאוֹתִיּוֹת כָ"ף הָרְצוּפֹות תֵּאָמֵרְנָה בְּפֹעַל וְלֹא תִּבָּלַע אַחַת מֵהֶן בַּחֲבֶרְתָּהּ, וְזֹאת עַל יְדֵי הַפְרָדָה מוּחָשִׁית בֵּינֵיהֶן, בְּצוּרָה כָּזוֹ : יְבָרֶכְ  ךָ , כַּךְ שֶׁתִּמָּנַע הִבָּלְעוּת אַחַת מֵהֶן.

פרק כ"ד  פסוק כ"ב   –    ”וְזָכַרְתָּ“.

הַמִּלָּה וְזָכַרְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְזָכַרְתָּ“ כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד (וּפֵרוּשָׁהּ תִּזְכֹּר) וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, וְכֵן, יֵשׁ לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה בַּזַּיִ"ן בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

תגיות נוספות לחיפוש:

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן