“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

כי תבוא- קריאה נכונה ומוטעמת

תקציר המאמר:

"דיוקים בקריאת התורה לפרשת כי תבוא". ביאור נפלא ופשוט מתוך "שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ" - סדרת מאמרים בנוגע לקריאה נכונה בספר תורה לפרשת כי תבוא, על מנת שקריאת התורה תהא מדויקת ורהוטה. שיבושים נפוצים בקריאת התורה וטעיות נפוצות שקורא בתורה עושה בזמן קריאת התורה מבלי לשים לב. מפי הרב פינחס הכהן שליט"א...

קריאה נכונה ומוטעמת לפרשת כי תבוא

 

דיוקים בקריאת התורה לפרשת כי תבוא

 

פרק כ"ו  פסוק א'   –   ”וִירִשְׁתָּהּ“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב בִּקְרִיאַת הַמִּלָּה וִירִשְׁתָּהּ, שֶׁהָרֵי"שׁ מְנֻקֶּדֶת בְּחִירִיק וְלֹא בְּפָתָח, וְכֵן לָשִׂים לֵב לְכַך שֶׁיֵּשׁ מַפִּיק  בַּהֵ"א, וְצָרִיךְ לְבַטֵּא אֶת הַהֵ"א, כֵּיוָן שֶׁהִיא בָאָה בִמְקוֹם הַמִּלָּה "אוֹתָהּ".

 

פרק כ"ו  פסוק א'   –    ”וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ“.

לַמְרוֹת שֶׁהַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשׁ הַמִלָּה "וְיָשַׁבְתָּ" הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד, הִיא  נִקְרֵאת מִלְּעֵיל, כְּדַרְכָּהּ, כַּךְ :”וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ“ וְלֹא מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע, כִּי הַטַּעַם (מַאֲרִיךְ) נִמְצָא  מִתַּחַת לַשִּׁי"ן וְהִיא מְחֻבֶּרֶת לַמִּלָּה בָּהּ, וְלָכֵן הַדָּגֵש בַּבֵּי"ת מִשְׁתַּמֵּר, כִּי הוּא דָּגֵש חָזָק וְאֵינוֹ נוֹשֵׁר אַחֲרֵי אוֹתִיּוֹת אהו"י (כִּי הַסִּיּוּם "תָּ" שֶׁל הַמִּלָּה "וְיָשַׁבְ תָּ" נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ יֵשׁ אַחֲרָיו הֵ"א וְכָתוּב וְיָשַׁבְתָּה).

 

פרק כ"ו  פסוק ב'  –    ”וְלָקַחְתָּ“.

הַמִּלָּה וְלָקַחְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְלָקַחְתָּ“, כִּי הַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל. אֲבָל עִם זֹאת צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בַּלָּמֶ"ד, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ו  פסוק ב'  –    ”וְשַׂמְתָּ“.

הַמִּלָּה וְשַׂמְתָּ קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע, כך: ”וְשַׂמְתָּ“ בִּגְלַל וָי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הַהוֹפֶכֶת אוֹתָהּ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִמְקוֹם מִלְּעֵיל.

 

פרק כ"ו  פסוק ב'  –    ”וְהָלַכְתָּ“.

גַּם הַמִּלָּה וְהָלַכְתָּ קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְהָלַכְתָּ“, כִּי הַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל. אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בָּהֵ"א בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

פרק כ"ג  פסוק ג'  –    ”וּבָאתָ“.

גַּם כָּאן, הַמִּלָּה וּבָאתָ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כַּךְ: ” וּבָאתָ“ כֵּיוָן שֶׁהַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד, וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל.

 

פרק כ"ו  פסוק ג'  –    ”וְאָמַרְתָּ“.

הַמִּלָּה וְאָמַרְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְאָמַרְתָּ“, כִּי הַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל. אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בָּאָלֶ"ף, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

  

פרק כ"ו  פסוק ג'  –    ”לָתֶת לָנוּ“.

כָּאן צָרִיךְ לָשִׂים לֵב שֶׁהַמִּלִּים לָתֶת לָנוֹ קְשׁוּרוֹת הָאַחַת לַשְּׁנִיָּה כִּי הַטַעַם (מַאֲרִיךְ) הוּא טַעַם מְשָׁרֵת וּמְחַבֵּר אֶת שְׁתֵּי הַמִּלִּים לִהְיוֹת כְּאַחַת, וּמִשּׁוּם כַּךְ הִשְׁתַּנָּה נִקּוּד הַתָּי"ו הָרִאשׁוֹנָה לְסֶגוֹל בִּמְקוֹם צֵירֵי, לְצַיֵּין שֶׁשְׁתֵּי הַמִּלִים נִקְרָאוֹת כְּאַחַת, כַּךְ: ”לָתֶתְלָנוֹ“.

 

פרק כ"ו  פסוק ה'  –     ”וְאָמַרְתָּ“.

הַמִּלָּה וְאָמַרְתָּ קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְאָמַרְתָּ“, כִּי הַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל. אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בָּאָלֶ"ף, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ו  פסוק ה'. ”וַיֵּרֶד“.

צָרִיךְ לִקְרֹא מִלָּה זוֹ מִלְּעֵיל, כִּי בְרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר, כַּךְ: ”וַיֵּרֶד“ וְהָרֵי"שׁ מְנֻקֶּדֶת בְּסֶגוֹל בִּמְקוֹם צֵירֵי בִּגְלַל הַשִּׁנּוּי מֵעָתִיד לְעָבָר, שֶׁהוּא הַגּוֹרֵם לִקְרִיאַת הַמִּלָּה מִלְּעֵיל בִּמְקוֹם מִלְּרַע.

 

פרק כ"ו  פסוק ה'  –     ”וַיָּגָר“.

הַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשׁ הַמִּלָּה "וַיָּגָר" הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר וְלָכֵן הַקָּמָץ שֶׁמִּתַּחַת לָאוֹת "ג" הוּא קָמָץ קָטָן שֶׁהֲגִיָּיתוֹ קְרוֹבָה לַחוֹלָם, (כִּי יְסוֹד הַמִּלָּה הוּא יָגוּר וּבִגְלַל הַהִפּוּךְ, הַשּוּרוּק הָפַךְ לְקָמָץ קָטָן) וּקְרִיאַת הַמִּלָּה, כַּך: ”וַיָּגָר“.  מִלְּעֵיל וְלֹא מִלְּרַע, כְּדֶרֶךְ כָּל מִלָּה הַמִּשְׁתַּנָּה מֵעָתִיד לְעָבָר, עַל יְדֵי וָי"ו הַהִפּוּךְ.

 

פרק כ"ו  פסוק ז'  –    ”וַיַּרְא“.

הַמִּלָּה ”וַיַּרְא“  בָּאָה בִּמְקוֹם הַמִּלָּה ”וַיִּרְאֶה“,  כִּי וָּי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבִּתְחִלָּתָהּ גּוֹרֶמֶת לַשִּׁנּוּיִים הַבָּאִים: הַהֵ"א שֶׁבְּסוֹף הַמִּלָּה נוֹשֶׁרֶת, הָאָלֶ"ף נָחָה (אֵינָהּ נֶהְגֵּית כְּלָל), הַיּוּ"ד מְנֻקֶדֶת בְּפָתָח תַּחַת הַחִירִיק וְהָרֵי"שׁ שׁוֹמֶרֶת עַל נִקּוּדָהּ בִּשְׁוָא נָח.

 

פרק כ"ו  פסוק ט'  –    ”וַיִּתֶּן-לָנוּ“.

הַצֵּרוּף הַזֶּה קְרִיאָתוֹ כִּיחִידָה אַחַת, כְּלוֹמַר כַּךְ: ”ִוַיִּתֶנְלָנוּ“, כִּי הַמַּקָּף מְחַבֵּר אֶת שְׁתֵּי הַמִּלִּים לִכְעֵין מִלָּה אַחַת,  וְאֵין לְהַפְרִידָם וְלִקְרֹא  וַיִּתֵּן  לָנוּ.

 

פרק כ"ו  פסוק י"א  –     ”וְשָׂמַחְתָּ“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לְכַךְ שֶׁהַמִּלָּה וְשָׂמַחְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְשָׂמַחְתָּ“, כִּי הַוָּי"ו שֶבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל. אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה בָּשִּׂי"ן, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ו  פסוק י"א  –     ”נָתַן-לְךָ“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב שֶׁמִּתַּחַת לַנּוּ"ן מֻנָּח הַטַּעַם (שוֹפָר מְהֻפַּךְ) וְלָכֵן קְרִיאַת הַמִּלָּה "וְנָתַן" הִיא מִלְּעֵיל  וּמִתְחַבֶּרֶת עִם הַמִּלָּה לְךָ, הַמֻּטְעֶמֶת בְּטַעַם "פַּשְׁטָא", כַּךְ: ”וְנָתַנְלְךָ“, עִם זֹאת צָרִיךְ לְהַעֲמִיד הַעֲמָדָה קַלָּה גַּם בַּנּוּ"ן הָרִאשׁוֹנָה עֵקֶב הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ו  פסוק י"ב  –     ”לַעְשֵׂר“.

מִלָּה זוֹ בָּאָה בְּצוּרָה חֲרִיגָה, בִּמְקוֹם לְעַשֵּׂר, וְכַך גַּם מַשְׁמָעוּתָהּ, אֲבָל קְרִיאָתָהּ צְרִיכָה לִהְיוֹת, כַּמּוּבָן, כִּכְתָבָהּ, כְּלוֹמַר הָעַיִ"ן בִּשְׁוָא נָע, וְהַשִּׂי"ן  לְלֹא דָגֵשׁ.

 

פרק כ"ו  פסוק י"ב  –     ”מַעְשַׂר“.

כָּאן יֵשׁ לְהִיזָּהֵר שֶׁלֹּא לִקְרֹא אֶת הַמִּלָּה (בְּטָעוּת) כְּשֵׁם עֶצֶם נִפְרָד "מַעֲשֵׂר", כִּי כָאן הִיא בְּצוּרַת נִסִמָךְ, כֵּיוָן שֶהִיא נִסְמֶכֶת עַל הַמִּלָּה תְּבוּאָתְךְ, וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ, כַּמּוּבָן, ”מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ“.

 

פרק כ"ו  פסוק י"ב  –     ”וְנָתַתָּה“.

הַמִּלָּה וְנָתַתָּה נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְנָתַתָּה“, כֵּיוָן שֶׁהַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד, וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל. אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בַּנּוּ"ן, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ו  פסוק י"ג  –    ”וְאָמַרְתָּ“.

הַמִּלָּה וְאָמַרְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְאָמַרְתָּ“, כִּי הַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ, הִיא  וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בָּאָלֶ"ף, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ו  פסוק ט"ו  –    ”הַשְׁקִיפָה“.

בִּקְרִיאַת מִלָּה זוֹ "הַשְׁקִיפָה", צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁהַטַּעם (תַּרְסָא) הַמּוֹפִיעַ מֵעַל הַהֵ"א, אֵינוֹ מְשַׂנֶּה אֶת מְקוֹמוֹ אֶלָּא  מְקוֹמוֹ קָבוּעַ עַל הָאוֹת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַמִּלָּה, וְאֵינֶנּוּ מְסַמֵּן מְקוֹם הַהַטְעָמָה, וְהַקְּרִיאָה הַנְּכוֹנָה, הִיא עַל פִּי כְּלָלֵי הַדִּקְדּוּק, וְלָכֵן הִיא מִלְּעֵיל, כַּךְ:  ”הַשְׁקִיפָה“.

 

פרק כ"ו  פסוק ט"ז  –     ”וְשָׁמַרְתָּ“.

הַמִּלָּה וְשָׁמַרְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְשָׁמַרְתָּ“, כִּי הַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בַּשִּׁי"ן, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ז  פסוק ב'  –    ”וַהֲקֵמֹתָ“.

הַמִּלָּה ”וַהֲקֵמֹתָ“, קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע, כַּךְ: ”וַהֲקֵמֹתָ“, כִּי הַוָּי"ו שבְרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד, וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, אֲבָל עִם זֹאת יֵשׁ לַעֲמֹד עֲמִידָה קַלָּה בַּוָּי"ו כְּדֵי לְהַרְחִיב אָת הֲגִיָּיתָהּ שֶׁל הַהֵ"א (שֶׁהִיא אוֹת גְּרוֹנִית) הַמְנֻקֶּדֶת בִּשְׁוָא פָּתָח, וּמִשּוּם כַּךְ הַוָּי"ו מְנֻקֶּדֶת בְּפָתָח לְדַמּוּתָהּ לַהֵ"א (וְאֵינָהּ מְנֻקֶּדֶת  בִּשְׁוָ"א כְּדַרְכָּהּ) וְכֵן יֵשׁ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בַּקּוּ"ף, עֵקֶב הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ז  פסוק ב'  –     ”וְשַׂדְתָּ“.

הַמִּלָּה וְשַׂדְתָּ קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע, כַּךְ: ”וְשַׂדְתָּ“ בִּגְלַל וָי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הַהוֹפֶכֶת אוֹתָהּ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִמְקוֹם מִלְּעֵיל.

 

פרק כ"ז  פסוק ג'  –     ”וְכָתַבְתָּ“.

הַמִּלָּה וְכָתַבְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְכָתַבְתָּ“, כֵּיוָן שֶׁבְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וּמִשּׁוּם כַּךְ קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, יַחַד עִם זֹאת  צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בָּאוֹת כָ"ף, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ז  פסוק ד'  –     ”וְשַׂדְתָּ“.

הַמִּלָּה וְשַׂדְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כַּךְ: ”וְשַׂדְתָּ“ כִּי וָי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הוֹפֶכֶת אוֹתָהּ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִמְקוֹם מִלְּעֵיל.

 

פרק כ"ז  פסוק ז'. ”וְזָבַחְתָּ“.

הַמִּלָּה וְזָבַחְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְזָבַחְתָּ“, בִּגְלַל שבְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל. אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בַּזַּיִ"ן, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ז  פסוק ז'  –     ”וְאָכַלְתָּ שָּׁם“.

בְּשׁוֹנֶה מִמִּקְרִים אֲחֵרִים, כָּאן הַמִּלָּה וְאָכַלְתָּ נִקְרֵאת מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”וְאָכַלְתָּ“, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁגַּם בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וּקְרִיאָתָהּ הָיְתָה צְרִיכָה לְהִשְׁתַּנוֹת לְמִלְּרַע, בְּכָל זֹאת קְרִיאָתָהּ נוֹתֶרֶת מִלְּעֵיל, זֹאת עֵקֶב הָעֻבְדָּה שֶׁהָאוֹת כָ"ף מֻטְעֶמֶת בְּטַעַם מְשָׁרֵת (שׁוֹפָר הוֹלֵךְ) הַמְחַבֵּר אוֹתָהּ עִם הַמִּלָּה "שָּׁם" (וְלָכֵן נוֹסַף לָהּ דָּגֵש חָזָק בַּשִּׁי"ן) וְכֵיוָן שֶׁהַדָּגֵשׁ הוּא דָגֵש חָזָק אֵינוֹ נוֹפֵל אַחֲרֵי אוֹתִיּוֹת אהו"י (כִּי הַסִּיּוּם "תָּ" שֶׁל הַמִּלָּה "וְיָשַׁבְ תָּ" נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ יֵשׁ אַחֲרָיו הֵ"א וְכָתוּב וְיָשַׁבְתָּה).

 

 

פרק כ"ז  פסוק ז'. ”וְשָׂמַחְתָּ“.

הַמִּלָּה וְשָׂמַחְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְשָׂמַחְתָּ“, כִּי הַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל. אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בַּשִּׂי"ן, בִּגְלַל הַטַּעַם (שׁוֹפָר הוֹלֵךְ) שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ז  פסוק ח'  –    ”וְכָתַבְתָּ“.

הַמִּלָּה וְכָתַבְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ:”וְכָתַבְתָּ“, כֵּיוָן שֶׁהַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד, וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בָּאוֹת כָ"ף, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ז  פסוק ט'  –     ”נִהְיֵיתָ  לְעָם“.

כָּאן, צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לְכַךְ שֶׁמִּתַּחַת לַיּוּ"ד הָרִאשׁוֹנָה יֶשְׁנוֹ טַעַם (שׁוֹפָר הוֹלֵךְ) הַמְּסַמֵּן מְקוֹם הַהַטְעָמָה הָעִקָּרִי, וְלָכֵן צָרִיךְ לְהַטְעִים אֶת הַיּוּ"ד, מִצַּד שֵׁנִי כֵּיוָן שֶׁמִּתַּחַת לַתָּי"ו יֶשְׁנוֹ מֶתֶג הַבָּא לִמְנֹעַ חִבּוּר שְׁתֵּי הַמִּלִּים לְמִלָּה אַחַת, יֵשׁ לְהַטְעִימוֹ הַטְעָמָה קַלָּה.

 

פרק כ"ז  פסוק י'.  –     ”וְשָׁמַעְתָּ“.

הַמִּלָּה וְשָׁמַעְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ: ”וְשָׁמַעְתָּ“, כִּי הַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, עִם זֹאת צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בַּשִּי"ן, בִּגְלַל הַטַּעַם (שׁוֹפָר הוֹלֵךְ) שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ז  פסוק י"ב  –    ”בְּעָבְרְכֶם“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לְכַך שֶׁהַקָּמָץ שֶׁמִּתַּחַת לָעַיִ"ן הוּא קָמָץ קָטָן, וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ צְרִיכָה לִהְיוֹת, כַּךְ: ”בְּעֹבְרְכֶם“.

 

פרק כ"ז  פסוק י"ח  –    ”מַשְׁגֶּה“.

חָשׁוּב לָשִׂים לֵב לְכַךְ שֶׁהָאוֹת שִׁי"ן, כָּאן, הִיא יְמָנִית וְלֹא שִׂי"ן שְׂמָאלִית,  כִּי הַמִּלָּה מַשְׁגֶּה הִיא מִלְּשׁוֹן שְׁגִיאָה, וּבָאָה לְהַזְהִיר מֵהַטְעֲיַת  הָעִוֵּר.

 

פרק כ"ח  פסוק א'   –   ”אָנֹכִי“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לְכַך שֶׁהַמִלָּה אָנֹכִי שֶׁבְּפָסוּק זֶה, קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע: כַּךְ: ”אָנֹכִי“ וְעַל כַּךְ מֵעִיד הַטַּעַם (מַאֲרִיךְ) שֶׁמִּתַּחַת לָאוֹת כָ"ף, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְהַטְעִים הַטְעָמָה קַלָּה בָּאָלֶ"ף, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ח  פסוק א'  –   ”וּנְתָנְךָ“.

כָּאן חָשׁוּב לָשִׂים לֵב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שְׁוָא מִתַּחַת לַנּוּ"ן (הַשְׁנִיָּה)אַחֲרֵי הַקָּמָץ (שֶׁמִּתַּחַת לַתָּי"ו), קְרִיאָתוֹ שֶׁל הַקָּמָץ הַזֶּה הִיא כְּקָמָץ רָחָב (זֹאת אוֹמֶרֶת רָגִיל) וְלֹא כְּקָמָץ קָטָן (כְּמוֹ חוֹלָם) וְהַסִּבָּה הִיא שֶׁהַתָּי"ו מֻטְעֶמֶת, כִּי מֵעָלֶיהָ הַטַּעַם (אַזְלָא) וְלָכֵן קְרִיאַת הַקָּמָץ נִשְׁאֶרֶת רְגִילָה.

 

פרק כ"ח  פסוק ח'  –    ”וּבֵרַכְךָ“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לְכַךְ שֶׁיֶּשְׁנָן שְׁתֵּי כָ"פִים רְצוּפוֹת, וְלָכֵן חַיָּבִים לְהִזָּהֵר וּלְהַקְפִּיד  לְבַטֵּא אֶת שְׁתֵּיהֶן וְלֹא לְהַבְלִיעַ אֶת ה-כָ"ף הָרִאשׁוֹנָה, כְּלוֹמַר לִקְרֹא וּבֵרַכְ-ךָ  וְלֹא  וּבֵרָךָ.

 

פרק כ"ח  פסוק ט'  –    ”וְהָלַכְתָּ“.

הַמִּלָּה וְהָלַכְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ : ”וְהָלַכְתָּ“, כִּי הַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִשְׁתַּנְּתָה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל. אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בָּהֵ"א בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ח  פסוק י"א  –    ”לָתֶת לָךְ“.

קְרִיאַת שְׁתֵּי הַמִּלִּים הַלָּלוּ הִיא כַּךְ: ”לָתֶתְלָךְ“ כְּמִלָּה אַחַת, וְאֵין לִקְרֹא "לָתֵת לָךְ" בְּהַפְרָדָה לִשְׁתֵּי מִלִּים, כִּי הַטַּעַם(מַאֲרִיךְ) נִמְצָא מִתַּחַת לָאוֹת לָמֶ"ד (שֶׁבַּמִּלָּה לָתֵת)  וּבָא לְצַיֵּין שֶׁקְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, וְלָכֵן הַצֵּירֵי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת תַּחַת הַתָּי"ו הָרִאשׁוֹנָה בַּמִּלָּה לָתֵתֵ, הֻחְלַף בְּסֶגוֹל, לְלַמְּדֵנוּ שֶׁבַּקְּרִיאָה צָרִיךְ לְחַבֵּר אֶת שְׁתֵּי הַמִּלִּים לְמִלָּה אַחַת כָּאָמוּר לְעֵיל.

 

פרק כ"ח  פסוק י"ג  –    ”וּנְתָנְךָ“.

חָשׁוּב לָשִׂים לֵב שֶׁגַּם כָּאן  קְרִיאָתוֹ שֶׁל הַקָּמָץ הַזֶּה (שֶׁמִּתַּחַת לַתָּי"ו) הִיא כְּקָמָץ רָחָב (זֹאת אוֹמֶרֶת רָגִיל) וְלֹא כְּקָמָץ קָטָן (כְּמוֹ חוֹלָם) אַף שֶׁיֵּש שְׁוָא מִתַּחַת לַנּוּ"ן (הַשְּׁנִיָּה) שֶׁאַחֲרֵי הַקָּמָץ, וְהַסִּבָּה הִיא שֶׁמִּתַּחַת לַתָּי"ו יֶשְׁנוֹ מֶתֶג הַמַּטְעִים אוֹתָהּ וְלָכֵן קְרִיאַת הַקָּמָץ נִשְׁאֶרֶת רְגִילָה.

 

פרק כ"ח  פסוק י"ד  –    ”אָנֹכִי“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לְכַך שֶׁהַמִלָּה אָנֹכִי שֶׁבְּפָסוּק זֶה, קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע: כַּךְ: ”אָנֹכִי“ וְעַל כַּךְ מֵעִיד הַטַּעַם (גְּרֵיש) שֶׁמִּתַּחַת לָאוֹת כָ"ף, אֲבָל צָּרִיךְ לְהַטְעִים הַטְעָמָה קַלָּה בָּאָלֶ"ף, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

 פרק כ"ח  פסוק כ'  –    ”אֲבָדְךָ“.

הַקָּמָץ (שֶׁמִּתַּחַת לָאוֹת בֵי"ת) הוּא קָמָץ קָטָן (שֶׁהֲגִיָּיתוֹ כְּחוֹלָם) כִּי הוּא לִפְנֵי שְׁוָא, וְאֵינֶנּוּ מֻטְעָם (ִיְסוֹדוֹ הַמִּלָּה אָבֹד וְרַק בִּגְלַל הַטְעָמַת הַמִּלָּה מִלְּרַע, הִשְׁתַּנָּה הַחוֹלָם לְקָמָץ קָטָן) וַהֲגִיָּיתוֹ כַּךְ: ”אֲבֹדְךָ“.

 

פרק כ"ח  פסוק ל'  –    ”תְּחַלְּלֶנּוּ“.

בְּמִלָּה זוֹ נִדְרֶשֶׁת הַקְפָּדָה מְיֻחֶדֶת בַּהֲגִיָּיתָהּ, כִּי הַלָּמֶ"ד הָרִאשׁוֹנָה דְּגוּשָׁה (מֵעֵין לָמֶ"ד כְּפוּלָה)מְנֻקֶּדֶת בִּשְׁוָא נָע וְאַחֲרֶיהָ לָמֶ"ד נוֹסֶפֶת מְנֻקֶּדֶת בְּסֶגוֹל, שֶׁיֵּשׁ לְהַקְפִּיד בַּאֲמִירָתָהּ בְּנִפְרָד מֵהַלָּמֶ"ד הָרִאשׁוֹנָה, וְכֵן לְדַיֵּיק בִּקְרִיאַת הַנּוּ"ן מֻדְגֶּשֶׁת כִּי הִיא בִּמְקוֹם הֵ"א(בִּמְקוֹם תְּחַלְּלֵהוּ) מְיַצֶּגֶת גּוּף שְׁלִישִׁי יָחִיד (נִסְתָּר), כִּי אִם נְבַטְּאָהּ כַּךְ : "תְּחַלְלֵנוּ, תִּהְיֶה מַשְׁמָעוּתָהּ בְּגוּף רִאשׁוֹן, ((רַבִּים= מְדַבְּרִים) כְּלוֹמַר תְּחַלֵּל אוֹתָנוּ, בִּטּוּי שֶׁאֵינוֹ הֶגְיוֹנִי וּמְנֻתָּק לַחֲלוּטִין מֵהַמַּשְׁמָעוּת הַנְּכוֹנָה.

פרק כ"ח  פסוק ל"ג  –    ”יֹאכַל עַם“.

הַמִּלָּה יֹאכַל קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע (בְּשׁוֹנֶה מִמִּקְרִים דּוֹמִים) כֵּיוָן שֶׁאִם נִקְרָאֶנָּה מִלְּעֵיל, יִתְפָּרֵשׁ הַדָּבָר, כְּאִלּוּ הַפָּסוּק אוֹמֵר שֶׁ"יְגִיעֲךָ יֹאכַל אֶת עַם אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ", בְּעוֹד שֶׁכַּוָנַת הַפָּסוּק, כַּמּוּבָן, הִיא הֲפוּכָה: "שֶׂאֶת יְגִיעֲךָ – יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ", וְלָכֵן הַמִּלָּה יֹאכַל נִקְרֵאת מִלְּרַע כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מֻפְרֶדֶת מֵהַמִּלָּה עַם וְתוּבַן בַּמַּשְׁמָעוּת הַנְּכוֹנָה.

 

פרק כ"ח  פסוק ל"ה  –    ”קָדְקֳדֶךָ“.

יְסוֹדָהּ שֶׁל מִלָּה זוֹ הוּא קָדְקֹד  (הַקּוּ"ף הַשְּׁנִיָּה מְנֻקֶּדֶת בְּחוֹלָם), אֲבָל כֵּיוָן שֶׁכָּאן בָּאָה עִם הַכּנּוּי לְנוֹכֵחַ, הַטְעָמַת הַמִּלָּה עוֹבֶרֶת מֵהַקּוּ"ף אֶל הַדָּלֶ"ת, וְלָכֵן הַחוֹלָם שֶׁל הַקּוּ"ף הַשְּׁנִיָּה מִתְחַלֵּף בְּקָמָץ קָטָן, וּקְרִיאַת הַמִּלָּה תִהְיֶה כַּךְ:” קָדְקֹ דֶךָ“ כְּלוֹמַר בַּהֲגִיָּיה לֹא חָל שִׁנּוּי, וְהַהֶבְדֵּל הוּא רַק בְּשִׁנּוּי הַנִּקּוּד שֶׁל הַקּוּ"ף הַשְּׁנִיָּה אֲבָל כֵיוָן שֶׁהִיא מְנֻקֶדֶת בִּשְׁוָא מֻרְכָּב (=שְׁוָא קָמָץ) אֵין לְהַטְעִימָהּ אוֹ לַעֲצֹר בָּהּ.

 

פרק כ"ח  פסוק ל"ו  –    ”וְעָבַדְתָּ שָּׁם“. 

הַמִּלָּה וְעָבַדְתָּ, כָּאן, קְרִיאָתָהּ נוֹתֶרֶת מִלְּעֵיל (לַמְרוֹת שֶׁהַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד),עֵקֶב הַטַּעַם (מַאֲרִיךְ) שֶׁמִתַּחַת לָאוֹת בֵי"ת וְעַל כֵּן הַמִּלָּה שָּׁם מִתְחַבֶּרֶת אֵלֶיהָ וְנוֹשֵׂאת דָּגֵש חָזָק בְּשִׁי"ן.

 

פרק כ"ח  פסוק ל"ח  –    ”ּיַחְסְלֶנּוּ“.

רֵאשִׁית כֹּל, צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לְכַךְ, שֶׁהַיּוּ"ד מְנֻקֶּדֶת בְפָתָח וְלֹא בְחִירִיק (כְּדֶרֶךְ הַפְּעָלִים  בְּעָתִיד), וְזֹאת עֵקֶב הָאוֹת חֵי"ת שֶׁהִיא גְּרוֹנִית, כְּדֵי לְהָקֵל עַל הַהֲגִיָּיה.

שֵׁנִית, חָשׁוּב לְהַקְפִּיד בַּהֲגִיַּית הַנּוּ"ן שֶׁהִיא דְּגוּשָׁה(מֵעֵין נוּ"ן כְּפוּלָה) וּבָאָה לְצַיֵּין שֶׁמְּדֻבָּר בְּגוּף שְׁלִישִׁי יָחִיד (נִסְתָּר) וְאִם נְבַטֵּא אוֹתָהּ לְלֹא דָּגֵש "יַחְסְלֵנוּ" תִּהְיֶה מַשְׁמָעוּתָה בְּגוּף רִאשׁוֹן רַבִּים(כְּלוֹמַר אוֹתָנוּ).

 

פרק כ"ח  פסוק ל"ט  –    ”וְעָבָדְתָּ“.

הַמִּלָּה וְעָבָדְתָּ כָּאן גַּם הִיא נִקְרֵאת מִלְּעֵיל כָּךְ:”וְעָבָדְתָּ“, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁבְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד, אֵין קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל, כִּי הַטַּעַם (אַתְנָח) הַנִמְצָא מִתַּחַת הָאוֹת בֵית  קוֹבֵעַ מְקוֹם הַהַטְעָמָה.

 

פרק כ"ח  פסוק ל"ט  –    ”תֹאכְלֶנּוּ“.

גַּם בְּמִלָּה זוֹ צָרִיךְ לְבַטֵּא אֶת הַנּוּ"ן דְּגוּשָׁה, כִּי כַוָּנַת הַתּוֹרָה הִיא  שֶׁהַתּוֹלַעַת תּאכַל אוֹתוֹ (=תֹּאכְלֶנּוּ זֹאת אוֹמֶרֶת גּוּף שְׁלִישִׁי יָחִיד) וְאִלּוּ אִם נְבַטֵּא אוֹתָהּ "תֹאכְלֵנוּ" (בְּרִפְיוֹן  הַנּוּ"ן) תִּהְיֶה הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁהַתּוֹלַעַת תֹּאכַל אוֹתָנוּ (תֹּאכְלֵנוּ = תֹּאכַל אוֹתָנוּ).

 

פרק כ"ח  פסוק מ"ג  –    ”מַעְלָה מָּעְלָה“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב כָּאן שֶׁשְּתֵּי הַמִּלִּים הָאֵלּוּ "מַעְלָה מָּעְלָה" נִקְרָאוֹת מִלְּעֵיל  וְלֹא רַק זֹאת אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לִקְרֹא אוֹתָן בִּצְמִידוּת כְּמִלָּה אַחַת תּוֹךְ הַדְגָּשַׁת הַמֵּי"ם שֶׁבַּמִּלָּה הַשְּׁנִיָה, וּמִשּׁוּם כַּךְ תַּחַת הַמֵּי"ם בַּמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה יֶשְׁנוֹ הַטַּעַם (שׁוֹפָר הוֹלֵךְ) הַמְצַיֵּין שֶׁקְּרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל וּמוֹשֶׁכֶת אֵלֶיהָ אֶת הַמִּלָּה הַשְּׁנִיָּה בְּעֶזְרַת הַדָּגֵש, וּמִתַּחַת לַמֵּי"ם בַּמִּלָּה הַשְּׁנִיָּה גַּם כֵּן יֶשׁנוֹ הַטַּעַם (אַתְנָח) שֶׁגַּם הוּא מַטָּרָתוֹ לוֹמַר שֶׁקְּרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּך: ” מַעְלָמָּעְלָה“

 

פרק כ"ח  פסוק מ"ג  –    ”מַטָּה מָּטָּה“.

גַּם שְׁתֵּי הַמִּלִּים הַלָּלוּ, "מַטָּה מָּטָּה", קְרִיאָתָן מִלְּעֵיל, וְהַמֵּי"ם בַּמִּלָּה הַשְּׁנִיָּה מֻדְגֶּשֶׁת בְּדָגֵש חָזָק, וְלָכֵן מִתַּחַת לַמֵּי"ם הָרִאשׁוֹנָה מוֹפִיעַ הַטַּעַם (מַאֲרִיךְ) וּמִתַּחַת לַמֵּי"ם בַּמִּלָּה הַשְּׁנִיָּה מוֹפִיעַ מֶתֶג (שֶׁל סוֹף פָּסוּק), שֶׁגַּם הוּא מְצַיֵּין מְקוֹם הַטַּעַם וְלָכֵן קְרִיאָתָן הִיא כַּךְ: ”מַטָּמָּטָּה“.

 

פרק כ"ח  פסוק מ"ד  –   ” לֹא תַלְוֶנּוּ“.

גַּם כָּאן צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לִקְרֹא הַנּוּ"ן דְּגוּשָׁה, כִּי הַכַּוָּנָה"אַתָּה לֹא תַלְוֶה לוֹ", וְאִם נִקְרָא אֶת הַנוּ"ן רָפָה "לֹא תַלְוֵנוּ" תִּהְיֶה הַמַּשְׁמָעוּת "אַתָּה לֹא תַלְוֶה לָנוּ".

 

פרק כ"ח  פסוק מ"ח  –    ”וְעָבַדְתָּ“.

הַמִּלָּה וְעָבַדְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ:”וְעָבַדְתָּ“, כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל. יַחַד עִם זאת צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בָּעַיִ"ן, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ח  פסוק מ"ח  –    ”יְשַׁלְּחֶנּוּ“.

צָרִיךְ לְהַקְפִּיד לִקְרֹא אֶת הַמִּלָּה יְשַׁלְּחֶנּו בְּדָגֵשׁ חָזָק בַּנּוּ"ן, כְּדֵי שֶׁהַמַּשְׁמָעוּת תִּהְיֶה בְּגוּף שְׁלִישִׁי יָחִיד (כְּלוֹמַר ה' יִשַׁלֵּחַ אֶת הָאוֹיֵב) אֲבָל אִם קוֹרְאִים אֶת הַמִּלָּה בְּרִפְיוֹן הַנּוּ"ן יִהְיֶה הַפֵּרוּשׁ יְשַׁלֵּחַ אוֹתָנוּ (גוּף רִאשׁוֹן רַבִּים = אֲנַחְנוּ).

 

פרק כ"ח  פסוק נ"א  –    ”ּהַאֲבִידוֹ“.

בִּגְלַל הַצְּמִידוּת בֵּין הַהֵ"א וְהָאָלֶ"ף, צָרִיךְ מְאֹד לָשִׂים לֵב לְבַל תִּבָּלַע אַחַת מֵהֶן, וּלְהַקְפִּיד לְבַטֵּא אֶת שְׁתֵּיהֶן וְלִקְרֹא  הַ  אֲבִידוֹ.

 

פרק כ"ח  פסוק נ"ג  –    וְאָכַלְתָּ“.

הַמִּלָּה וְאָכַלְתָּ נִקְרֵאת מִלְּרַע, כָּךְ:”וְאָכַלְתָּ“,כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִשְׁתַּנָּה לְמִלְּרַע בִּמְקוֹם מִלְּעֵיל. אֲבָל צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֲמִידָה קַלָּה בָּאָלֶ"ף, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק כ"ח  פסוק נ"ט  –    ”וָחֳלָיִם“.

קֹדֶם כֹּל צָרִיךְ לָשִׂים לֵב שֶׁהַוָּי"ו מְנֻקֶּדֶת בְּקָמָץ רָחָב (קָמָץ רָגִיל), וְזֹאת בִּגְלַל שֶׁהַחֵי"ת (שֶׁהִיא אוֹת גְּרוֹנִית) מְנֻקֶּדֶת בִּשְׁוָא קָמָץ, לָכֵן הַוָּי"ו מְנֻקֶּדֶת גַּם הִיא בְּקָמָץ (וְלֹא בִּשְׁוָא), וְכֵן הַיּוּ"ד נֶהְגֵּית כְּאִלּוּ חִירִיק מָלֵא, בַּאֲשֶׁר הַטַּעַם (מַאֲרִיךְ) נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ יֵשׁ יוּ"ד נוֹסֶפֶת אַחֲרֵי הַיּוּ"ד.

 

פרק כ"ח  פסוק ס'  –    ”יָגֹרְתָּ“.

הַמִּלָּה יָגֹרְתָּ (מִשֹׁרֶשׁ יָגֹר הַנִּמְנֶה עַל מִסְפַּר פְּעָלִים מְצֻמְצָם שֶׁהָאוֹת הַשְּׁנִיָּה מְנֻקֶּדֶת בְּחוֹלָם חָסֵר, וְלֹא בְפָתָח כְּמוֹ הַפְּעָלִים שָׁבַרְתָּ,עָמַדְתָּ וכו'), וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל וְהָעֵד הַטַּעַם (טַרְחָא) שֶׁמִּתַּחַת לָאוֹת גִימֶ"ל.

 

פרק כ"ח  פסוק ס"א  –    ”חֳלִי“.

כֵּיוָן שֶׁהַחֵי"ת מְנֻקֶּדֶת בִּשְׁוָא קָמָץ, זֶהוּ אוֹת לְכַך שֶׁקְּרִיאַת הַמִּלָּה הִיא מִלְּרַע, כִּי לֹא יְכוֹלָה לִהְיוֹת שׁוּם הַטְעָמָה בְאוֹת הַמְּנֻקֶּדֶת בִּשְׁוָא נָח,נָע אוֹ מֻרְכָּב, וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ כַּךְ : ”חֳלִי".

 

פרק כ"ח  פסוק ס"א  –   ”בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת“.

כָּאן, בָּאָה לִידֵי בִטּוּי הַשְׁפָּעַת הַטְּעָמִים עַל הַהַבָּעָה הַלְּשׁוֹנִית, כִּי הַמִלִּים: "בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת" מֻטְעָמוֹת כַּךְ : הַמִּלָּה 'בְּסֵפֶר' מֻטְעֶמֶת בְּטַרְחָא שֶׁהִיא טַעַם מַפְסִיק וְאִלּוּ הַמִּלִּים 'הַתּוֹרָה הַזֹּאת' מֻטְעָמוֹת בְּשׁוֹפָר הוֹלֵךְ (טַעַם מְשָׁרֵת) וּבְאַתְנָח (טַעַם מַפְסִיק גָּבֹהַּ), וְלָכֵן  נִכְתַּב כָּאן הַזֹּאת (לְשׁוֹן נְקֵבָה), כִּי הִיא קְשׁוּרָה לְפִי הַטְּעָמִים לַמִּלָּה הַתּוֹרָה, וְאִלּוּ הַמִּלָּה 'בְּסֵפֶר'  מֻפְרֶדֶת מֵהֶן, עֵקֶב הַטַּעַם (טַרְחָא) שֶׁהִיא מֻטְעֶמֶת בּוֹ, וְהַפִּסּוּק בַּקְּרִיאָה צִָריךְ לִהְיוֹת כַּךְ : בְּסֵפֶר    "הַתּוֹרָה הַזֹּאת".

הַשְׁוֵה : לַנֶּאֱמָר (לְהַלָּן) בְּפֶרֶק כ"ט פָּסוּק כ' וְכֵן לַנֶּאֱמָר בְּפֶרֶק ל' פָּסוּק י'.

 

פרק כ"ח  פסוק ס"ג  –    ”ְּלְהַאֲבִיד“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב בִּקְרִיאַת מִלָּה זו, שֶׁלֹּא תִּבָּלַע אַחַת מֵהָאוֹתִיּוֹת אָלֶ"ף אוֹ הֵ"א בַּחֲבֶרְתָּהּ וְלָכֵן צָרִיךְ לְהַקְפִּיד לִקְרֹא כַּךְ : לְהַ  אֲבִיד, כְּדֵי לִמְנֹעַ זֹאת.

 

פרק כ"ח  פסוק ס"ד  –    ”וְעָבַדְתָּ שָּׁם“. 

הַמִּלָּה וְעָבַדְתָּ, כָּאן, קְרִיאָתָהּ נוֹתֶרֶת מִלְּעֵיל (לַמְרוֹת שֶׁהַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָבָר לְעָתִיד),עֵקֶב הַטַּעַם (אַזְלָא) שֶׁמֵּעַל לָאוֹת בֵי"ת וְעַל כֵּן הַמִּלָּה שָּׁם מִתְחַבֶּרֶת אֵלֶיהָ וְנוֹשֵׂאת דָּגֵש חָזָק בַּשִּׁי"ן.

 

פרק כ"ט  פסוק ז'  –   ”לראובני“. 

יֵשׁ לָשִׂים לֵב  לְכַךְ שֶׁמִּתַּחַת הָאוֹת רֵי"שׁ אֵין שׁוּם תְּנוּעָה, אֲבָל הָאָלֶ"ף נָחָה וְהָרֵי"שׁ נִקְרֵאת עִם הַשּׁוּרוּק שֶׁאַחֲרֵי הָאָלֶ"ף, וְלָכֵן קְרִיאַת מִלָּה זוֹ תִהְיֶה כַּךְ: לָרוּבֵנִי.

תגיות נוספות לחיפוש:

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן