“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

הלכות ספירת העומר- אכילה קודם הספירה

תקציר המאמר:

"הלכות אכילה קודם ספירת העומר" הלכות לימי ספירת העומר מתוך חוברת באגדה לימי ספירת העומר של הרב דוד שלום נקי שליט"א

אכילה קודם הספירה

סעודת קבע

אסור לאכול פת יותר משיעור "כביצה" [למעלה מ-54 גרם], החל מחצי השעה שקודם השקיעה עד שיספור. וכן לא יאכל עוגה ושאר מיני דגן כמו קוסקוס, סיגרים וכיוצא בהם, בשיעור קביעות סעודה [216 גרם], אבל פחות מכמות זו, מותר לאכול. ומשאר מאכלים, כמו פירות וירקות או תבשיל של אורז וכדומה, מותר לאכול אפילו הרבה, וכן שתיית תה או קפה מותרת. (עיין שו"ע סימן רלב ס"ג. כף החיים סימן תלא ס"ק טו. הלכה ברורה חי"ב עמוד קלד. שו"ת יביע אומר חלק ט סימן סז. שו"ת מעיין אומר חלק ג עמוד שעז. רמה. ועיין קיצור שלחן ערוך חזון עובדיה (מועדים א עמוד תצט) שלמסקנא דעת מרן זצוק"ל שעד שיעור כביצה עם קליפתה [54 גרם], זה עדיין בגדר אכילת עראי. עי"ש)

 

בגמרא (ברכות ד ע"ב) אמרו, לא יאמר אדם אוכל מעט ואשתה מעט, ואחר כך אקרא קריאת שמע ואתפלל. וכתבו התוספות ועוד, מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן קריאת שמע של הלילה, אין לאכול "סעודה" עד שיקרא קריאת שמע ויתפלל ערבית. ומבואר שטעימה בלבד, מותרת. וכן מבואר מהטור ושלחן ערוך (סימן רלב ס"ג, וסימן רלה ס"ב) לענין קריאת שמע, שכל האיסור הוא דוקא כשקובע סעודה, אבל אכילה כשיעור כביצה פת, מותרת, וכדין אכילת פירות שמותרת. ואם בקריאת שמע שהיא מן התורה, מותר, כל שכן קודם ספירת העומר בזמן הזה שהיא מדרבנן.

 

ודע, שהוא הדין שמותר לאכול עוגה ושאר מיני דגן, כל שאוכל פחות משיעור קביעות סעודה [216 גרם], כי עדיין זה בגדר אכילת עראי. ומה שמצאנו שהאוכל כביצה עוגה, חייב לאכול בסוכה אף על פי שזו אכילת עראי, כי לדעת כמה אחרונים דין עוגה ומיני דגן כדין פת לענין סוכה בלבד, אלא שלא מברכים על זה "לישב בסוכה", כי ספק ברכות להקל. ומכל מקום ברור שאכילת כביצה עוגה, אינה בגדר קביעות סעודה, ולכן לא מברך המוציא וברכת המזון, וכמבואר בשלחן ערוך (סימן קסח סעיף ו), (עיין חזון עובדיה סוכות עמוד קלד). וזו לשון מרן זצ"ל בחזון עובדיה חנוכה (עמוד סח): אסור לאכול "סעודת קבע" קודם הדלקת נרות חנוכה. ויש להחמיר חצי שעה קודם זמן ההדלקה שלא לאכול "סעודת קבע, דהיינו יותר מכביצה פת". אבל "סעודת עראי" ואכילת פירות ושתיית משקאות קלים, מותר. ע"כ. ומבואר שדוקא "אכילת קבע" אסורה, וכיון שעוגות ומיני דגן פחות משיעור קביעות סעודה הם בגדר אכילת עראי, מותר לאכול. ואף על פי שהלשון בחזו"ע (פסח עמוד מא, יום טוב עמוד רמה, פורים עמוד צה. תשס"ג) לאסור גם כביצה עוגה? לאור האמור נראה שמשנה אחרונה עיקר, כמבואר בחזו"ע חנוכה הנ"ל (תשס"ז), שרק סעודת קבע בלבד אסורה, וכדין אכילה שקודם תפילת מנחה או ערבית.

 

שומר. שעון מעורר.

הרוצה לאכול יותר משיעור "כביצה" פת בחצי השעה שקודם זמן הספירה, אם ימנה מישהו שיזכיר לו לספור בהגיע זמן הספירה, רשאי לאכול.

 

גם שעון מעורר מועיל כדי להזכיר לו לספור את העומר. (ילקוט יוסף תפילה ח"א עמוד קנו)

 

סעודת שבת מוקדמת

המתפללים ערבית של שבת ב"פלג המנחה", עליהם להזדרז לקדש על היין קודם חצי השעה שלפני השקיעה. ואם לא הספיקו, ורוצים להתחיל את הסעודה, אם ספרו בלי ברכה על תנאי, כמבואר לעיל (עמוד 150), רשאים להתחיל את הסעודה. ואם לא ספרו, ימנו שומר שיזכיר להם לספור או שיכוונו שעון מעורר להזכירם לספור, או שיעשו כל תזכורת שהיא, וכגון שישאירו סידור פתוח בעמוד של ספירת העומר מול עיניהם, ורשאים לסעוד. ובכל אופן, אם התעכבו והגיע זמן הספירה, יספרו קודם בברכה ואחר כך יקדשו ויסעדו.

 

כתב מרן הבית יוסף (סימן רסז) בשם מהר"י אבוהב, המקבל שבת מבעוד יום מפלג המנחה, יִרַאֶה שיכול לאכול סעודת ליל שבת מיד ב"פלג המנחה". שדוקא אכילת מצה זמנה משתחשך, כי הוקשה מצה לקרבן פסח שזמנה בלילה דוקא, שנאמר (שמות יב ח): "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ", אבל אכילת סעודת שבת יכול לאכול אפילו מבעוד יום מפלג המנחה. ע"כ. וכן כתב רבנו ירוחם. וכתב הבית יוסף, ואם תאמר אף על פי שיכול לאכול מיד ויוצא ידי חובת סעודת שבת, מכל מקום יש לאסור לאכול קודם שיקרא קריאת שמע, כמו שאמרו (ברכות ד ע"ב): לא יאמר אדם אלך לביתי ואוכל מעט ואשתה מעט ואחר כך אקרא קריאת שמע ואתפלל, שמא ימשך וישכח מלקרוא ומלהתפלל. וכיון שהמתפללים בפלג המנחה צריכים לחזור ולקרוא קריאת שמע בזמנה, היאך נתיר להם לאכול סעודת שבת, הרי יש לחוש שמא ימשכו בסעודה ולא יקראו קריאת שמע? ויש לומר כיון שיש גדולים [רבנו תם והראבי"ה ועוד] שפוסקים שמפלג המנחה ואילך הרי זה זמן קריאת שמע, אף על פי שמשום שיש מי שאומר [הרא"ש] שאין זה זמנה קודם צאת הכוכבים חוזר לקרותה משתחשך, מכל מקום אין זה נחשב שאוכל "קודם" קריאת שמע, כן נראה לי. ע"כ.

 

וכתב המשנה ברורה (באור הלכה סימן תפט), יש אומרים כיון שספירה בזמן הזה מדרבנן זכר למקדש, לכן אין להחמיר בה יותר מקריאת שמע ותפילה, וכיון שאנו מחשיבים את פלג המנחה לתחילת הלילה וקוראים קריאת שמע ומתפללים, כך גם יש לנו להחשיבו ללילה לענין ספירה. ע"כ. ולפי זה כיון שהסופר מפלג המנחה בלי ברכה, יצא לדעת כמה פוסקים וכמבואר לעיל, נראה שרשאי להתחיל לאכול סעודת קבע בתוך חצי השעה שקודם זמן הספירה, ולא נחשב לו משום כך שאוכל "קודם" ספירת העומר, כיון שיצא ידי חובתו לחלק מהדעות. ובפרט שהאיסור לאכול בחצי השעה שקודם זמן הספירה, אינו מוסכם לכל הפוסקים. וכן פסק בשו"ת הרי יהודה יוסף (חלק ג ס"ס יד). ואולם אם הגיע כבר צאת הכוכבים, יקרא קריאת שמע ויספור את העומר ואחר כך יקדש ויסעד. כי כל מה שהיקל מרן הבית יוסף שאפשר להתחיל לסעוד, הוא דוקא בחצי השעה שלפני הזמן, שלא הטריחו אותו להמתין כל כך, מאחר ומצות קריאת שמע איננה לפניו עתה, כי עדין לא הגיע זמנה לכל הדעות, רק כיון שיצא ידי חובה לחלק מהפוסקים, אף שעליו לחזור ולקרוא, לא נחשב שאוכל "קודם" קריאת שמע.

תגיות נוספות לחיפוש:

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן