“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

האזינו- קריאה נכונה ומוטעמת

תקציר המאמר:

"דיוקים בקריאת התורה לפרשת האזינו". ביאור נפלא ופשוט מתוך "שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ" - סדרת מאמרים בנוגע לקריאה נכונה בספר תורה לפרשת האזינו, על מנת שקריאת התורה תהא מדויקת ורהוטה. שיבושים נפוצים בקריאת התורה וטעיות נפוצות שקורא בתורה עושה בזמן קריאת התורה מבלי לשים לב. מפי הרב פינחס הכהן שליט"א...

קריאה נכונה ומוטעמת לפרשת האזינו

 

דיוקים בקריאת התורה לפרשת האזינו

 

פרק ל"ב  פסוק ד'. ”פָּעֳלוֹ“.

לִפְנֵי שְׁוָא מֻרְכָּב, מוֹפִיעַ מֶתֶג תַּחַת הָאוֹת שֶׁלְּפָנָיו, וְזֹאת לְהָקֵל עַל הָהֲגִיָּיה, אֲבָל יַחַד עִם זֹאת, הַמֶּתֶג מַפְרִיד בֵּין שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת, וְאֵין הֲגִיַּית הַשְּׁוָא הַמֻרְכָּב חָלָה עַל הָאוֹת שֶׁלְּפָנָיו, וּלְפִיכַךְ קְרִיאַת הַפֵּ"א כָּאן נוֹתֶרֶת בְּקָמָץ רָחָב, כְּלוֹמַר רָגִיל, כַּךְ : ”פַּעֹלוֹ“ וְאֵין לִקְרֹא מִלָּה זוֹ פֹּעֹלוֹ, כְּפִי שֶׁרַבִּים טוֹעִים.

 

פרק ל"ב  פסוק ה' ”לוֹ  לֹּא“.

בְּמִלִּים אֵלֶּה יֶשְׁנָהּ תּוֹפָעָה חֲרִיגָה וְהִיא שֶׁאַחֲרֵי  הַטַּעַם "תְּבִיר", שֶׁבַּמִּלָּה לוֹ, שֶׁהוּא טַעַם מַפְסִיק, מוֹפִיעַ דָּגֵשׁ חָזָק בַּמִּלָּה לֹּא (וּבְדֶרֶךְ כְּלָל אֲחֵרי טַעַם מַפְסִיק יָכֹול לָבוֹא  רַק דָּגֵשׁ קַל בְּאוֹתִיּוֹת בג"ד כפ"ת) וְזֶה לְהַדְגִּישׁ אֶת הַשְּׁלִילָה שֶׁבַּמִּלָּה לֹּא, וּלְפִיכַךְ צָרִיךְ לִקְרֹא מִלָּה זוֹ בְּהַדְגָּשָׁה יְתֵרָה.

 

פרק ל"ב  פסוק ו'. ”אָבִיךָ  קָּנֶךָ“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב שֶיֵּשׁ דָגֵש חָזָק בַּקּוּ"ף שֶׁבִּתְחִלַּת הַמִּלָּה קָּנֶךָ, שֶׁבָּא לְחַבֵּר אֶת הַמִּלָּה לַמִּלָּה אָבִיךָ ולְכָןֵ צָרִיךְ לִקְרֹא אוֹתָם כַּךְ:  ”אָבִיכָקָּנֶךָ“.

 

פרק ל"ב  פסוק י' ”יְסוֹבְבֶנְהוּ“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב בִּקְרִיאַת מִלָּה זוֹ כַּךְ: יְסוֹבְ בֶנְהוּ, וְלֹא לְחַלֵּק אֶת הַמִּלָּה מַמָּשׁ, אֶלָּא לְהַפְרִיד בֵּין שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת בֵּי"ת וּלְבַטֵּא אֶת שְׁתֵּיהֶן.

 

פרק ל"ב  פסוק י'. ”ִיְבוֹנְנֵהוּ“.

גַּם אֶת הַמִּלָּה הַזֹּאת צָרִיךְ לְהַקְפִּיד בִּקְרִיאָתָהּ, כַּךְ: יְבוֹנְ נֵהוּ, וְשׁוּב, אֵין הַכַּוָּנָה לְחַלֵּק מַמָּשׁ אֶת הַמִּלָּה, כִּי אִם לְהַשְׁמִיעַ אֶת שְׁנֵי הַנּוּ"נִים.

 

פרק ל"ב  פסוק י"ג. ”בָּמֳותֵי“.

מִתַּחַת לַבֵּי"ת מוֹפִיעַ מֶתֶג הַבָּא לְהָקֵל עַל הַהֲגִיָּיה עַל יְדֵי הַפְרָדָה בֵּין שְׁוָא מֻרְכָּב (שֶׁתַּחַת הַמֵּי"ם) לְבֵין הָאוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ (הַבֵּי"ת הַקְּמוּצָה) וּלְבַטֵּא אֶת הַבֵּי"ת בְּקָמָץ רָגִיל (רָחָב) וְאִלּוּ הַמֵּי"ם כְּאִלוּ מְנֻקֶּדֶת בְּחוֹלָם, אֶלָּא שֶׁאֵין לַעֲצֹר בָּהּ אֶלָּא לְחַבְּרָהּ לַמִּלָּה אָרֶץ שַׁאַחֲרֶיהָ,  בְּאֹפֶן זֶה ” בַּמֹתֵי אָרֶץ“.

 

פרק ל"ב  פסוק י"ב. ”יַנְחֶנּוּ“.

גַּם בְּפָסוּק זֶה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר וְלָשִׂים לֵב לַדָּגֵשׁ שֶׁבַּנּוּ"ן, כְּלוֹמַר לְבַטֵּא אֶת הַנּוּ"ן בְּאֹפֶן חָזָק, מֵעֵין כְּפִילוּת, כִּי מַשְׁמָעוּת הַמִּלָּה ”יַנְחֶנּוּ“ הִיא ”יַנְחֶה אוֹתוֹ“, וְאִלּוּ אִם נִקְרָא אוֹתָהּ לְלֹא דָגֵש " יַנְחֵנוּ" תִּהְיֶה הַמַּשְׁמָעוּת  "יַנְחֶה אוֹתָנו".

 

פרק ל"ב  פסוק י"ג. ”וַיֵּנִקֵהוּ“.

כָּאן צָרִיךְ לָשִׂים שֶּׁהַיוּ"ד מְנֻקֶּדֶת בְּצֵירֵי וְלֹא בִּשְׁוָא נָח וּּלְבַטֵּא אוֹתָהּ כָּרָאוּי, וְאֵין לְהַדְגִּישׁ  אֶת הַקּוּ"ף אַף עַל פִּי שֶׁהַנּוּ"ן שֶׁלְּפָנֶיהָ מְנֻקֶּדֶת בְּחִירִיק חָסֵר.

 

פרק ל"ב  פסוק י"ג. ”עָבִיתָ כָּשִׂיתָ“.

כָּאן אָנוּ רוֹאִים שֶׁהַכָּ"ף שֶּׁבְּרֹאשׁ הַמִּלָּה כָּשִׂיתָ דְּגוּשָׁה, לַמְרוֹת שֶׁהַמִּלָּה שֶׁלְּפָנֶיהָ, עָבִיתָ, מִסְתַּיֶּמֶת בְּתָי"ו קְמוּצָה הַנֶּחְשֶׁבֶת כְּאִלּוּ מִסְתַּיֶּמֶת  בְּהֵ"א נָחָה (וּלְפִי כְּלָלֵי הַדִּקְדּוּק  אוֹתִיּוֹת בג"ד כפ"ת הַבָּאוֹת אַחֲרֵי אַחַת מֵאוֹתִיּוֹת אהו"י הֵן רָפוֹת) וּלְפִיכַךְ זֶה אוֹמֵר שֶׁהַדָּגֵשׁ שֶׁל הַכָּ"ף בַּמִּלָּה כָּשִׂיתָ הוּא דָּגֵש חָזָק, וְלָכֵן הַמִּלָּה כָּשִׂיתָ נִקְשֶׁרֶת לַמִּלָּה עָבִיתָ, וְצָרִיךְ לִקְרֹא אֶת שְׁתֵּי הַמִּלִּים מִלְּעֵיל  כְּשֶׁשְּׁתֵּיהֶן מְחֻבָּרוֹת, כַּךְ: עָבִיתָכָּשִׂיתָ.

 

פרק ל"ב  פסוק כ"ב. ”וַתֹּאכַל“.

כֵּיוָן שֶׁהַמִּלָּה וַתֹּאכַל מְחֻבֶּרֶת עַל יְדֵי הַטַּעַם עִם הַמִּלָּה אֶרֶץ, חָל עָלֶיהָ הַכְּלָל שֶׁל נָסוֹג אָחוֹר וּקְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל כְּדֵי לִמְנֹעַ רֶצֶף הַטְעָמוֹת, כִּי הַמִּלָּה אֶרֶץ קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, וּקְרִיאָתָן תִּהְיֶה, אִם כֵּן, כַּךְ:” וַתֹּאכַל אֶרֶץ“.

 

פרק ל"ב  פסוק כ"ד ”וְשֶׁן-בְּהֵמוֹת“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לְכַך שֶׁהָאוֹת שִׁי"ן מְנֻקֶּדֶת בְּסֶגוֹל, וְצָרִיךְ לִקְרֹא הַמִּלָּה וְשֶׁן מְחֻבֶּרֶת לַמִּלָּה בְּהֵמוֹת(עַל כַּךְ יָעִיד הַמַּקַּף שֶׁבֵּינֵיהֶן), כְּלוֹמַר לִקְרֹא אוֹתָן כַּךְ ”וְשֶׁנְבְּהֵמוֹת“ , וְלֹא לְהַפְרִידָן בְּצוּרָה זוֹ :  וְשֵׁן  בְּהֵמוֹת.

 

פרק ל"  פסוק כ"ה. ”תְשַׁכֶּל-חֶרֶבּ“.

שְׁתֵּי הַמִּלִּים מְחֻבָּרוֹת עַל יְדֵי מַקַּף כְּשֶׁלַּמִּלָּה תְּשַׁכֶּל אֵין שׁוּם טַעַם וְהַכָּ"ף מְנֻקֶּדֶת בְּסֶגוֹל וְלֹא בְּצֵירֵי , וְלָכֵן גַּם קְרִיאָתָן מְחֻבֶּרֶת, כַּךְ:  תְּשַׁכֶּלְחֶרֶב.

 

פרק ל"ב  פסוק כ"ו. ”אַשְׁבִּיתָה מֵּאֱנוֹשׁ“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב בִּקְרִיאַת הַמִּלִּים הַלָּלוּ, כִּי הַמִּלָּה אַשְׁבִּיתָה קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל (בִּגְלַל הַטַּעַם מַאֲרִיךְ שֶׁמִּתַּחַת לַבֵּי"ת) אֲבָל הִיא מוֹשֶׁכֶת אֵלֶיהָ אֶת הַמִּלָּה מֵּאֱנוֹשׁ, הַמֻּטְעֶמֶת בְּטַרְחָא, וּמִשּׁוּם כַּךְ הַמֵּי"ם דְּגוּשָׁה בְּדָגֵש חָזָק וְצָרִיךְ לִקְרֹא אֶת שְׁתֵּי הַמִּלִּים כְּאַחַת, כְּשֶׁמִּצַּד אֶחָד הַטְעָמַת הַמִּלָּה אַשְׁבִּיתָה מִלְּעֵיל בַּבֵּי"ת, וְאִלּוּ הַמִּלָּה מֵּאֱנוֹשׁ מֻטְעֶמֶת הַטְעָמָה קַלָּה בַּמֵּי"ם בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ, אֲבָל הַטְעָמָתָהּ הָעִקָּרִית הִיא מִלְּרַע בַּנּוּ"ן כִּי הַטַּעַם,טַרְחָא, מִתַּחְתֶּיהָ, וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ תִּהְיֶה כַּךְ: ” אַשְׁבִּיתָמֵּאֱנוֹשׁ“.

 

פרק ל"ב  פסוק כ"ז. ”רָמָה“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לְכַךְ שֶׁהַמִּלָּה רָמָה מֻטְעֶמֶת בְּ"זָקֵף קָטֹן" מֵעַל הָרֵי"שׁ וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”רָמָה“.

 

פרק ל"ב  פסוק כ". ”אֹבַד עֵצוֹת“.

צָרִיךְ לְדַיֵּק בִּקְרִיאַת הַמִּלָּה "אֹבַד" לִקְרֹא אוֹתָהּ בְּפָתָח וְלֹא אֹבֵד בְּצֵירֵי, כִּי אָמְנָם מִלָּה זוֹ בִּיסוֹדָה "אֹבֵד", אֶלָּא שֶׁכָּאן הִיא נִסְמֶכֶת לַמִּלָּה עֵצוֹת, וְלָכֵן הַצֵּירֵי הִשְׁתַּנָּה לְפָתָח.

 

פרק ל"ב  פסוק ל"ו. ”אָזְלַת יָד“.

בְּנִגּוּד לַנָּהוּג בְּיָמֵינוּ לִקְרֹא אֶת צֶמֶד הַמִּלִּים הָאֵלֶּה בְּצוּרַת "אֹזְלַת יָד", הֲרֵי קְרִיאָתָן הַנְּכוֹנָה עַל פִּי הַנִּקּוּד וְהַהַטְעָמָה שֶׁבַּתּוֹרָה הִיא אַזְלַת יָד (כְּלוֹמַר הַקָּמָץ שֶׁמִּתַּחַת לָאָלֶ"ף הוּא קָמָץ רָחָב) כִּי מִתַּחַת לָאָלֶ"ף מוֹפִיעַ הַטַּעַם "שׁוֹפָר הוֹלֵךְ" הַמְצַיֵּין שֶׁהַקָּמָץ הִנּוֹ קָמָץ רָחָב (גָּדוֹל,רָגִיל) וְלֹא קָמָץ קָטָן, לָכֵן אֵין מָקום לִקְרִיאָתוֹ אֹזְלַת יָד, אֶלָּא ”אָזְלַת יָד“, בְּיִחוּד בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה.

 

פרק ל"ב  פסוק ל"ז. ”חָסָיוּ בוֹ“.

חָשׁוּב לָשִׂים לֵב שֶׁלֹּא לִקְרֹא אֶת הַמִּלָּה חָסָיוּ, כְּדֻגְמַת עָלָיו אוֹ אֵלָיו שֶׁבָּהֶן הַוָּי"ו הִיא וָי"ו רְגִילָה, כִּי כָאן הַוָּי"ו הִיא תְנוּעָה(אֵם קְרִיאָה) שׁוּרוּק וְלָכֵן הַקְּרִיאָה הַנְּכוֹנָה הִיא :חָ סָ יוּ  (אֵין הַכַּוָּנָה לְחַלֵּק אֶת הַמִּלָּה לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, כִּי אִם הַדְגָּמָה לְאֹפֶן הַקְּרִיאָה הַנָּכוֹן).

 

פרק ל"ב  פסוק ל"ח. ”וְיַעְזְרֻכֶם“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב שֶׁלֹּא לִקְרא מִלָּה זוֹ בְּטָעוּת וְיַעַזְרוּכֶם, אֶלָּא וְיַעְ זְרוּ כֶם (אֵין הַכַּוָּנָה לְחַלֵּק אֶת הַמִּלָּה לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים כִּי אִם לְהַדְגִּים אֹפֶן קְרִיאַת חֶלְקֵי הַמִּלָּה שֶׁהִיא מִלָּה אַחַת, כַּמּוּבָן.

 

פרק ל"ב  פסוק ל"ט. ”אֲנִי אֲנִי הוּא“.

כָּאן יֵשׁ מָקוֹם לִטְעוֹת בִּקְרִיאַת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה וּלְחַלְּקָן כַּךְ : אֲנִי – אֲנִי הוּא , לָכֵן יֵשׁ לָשִׂים לֵב לַטְּעָמִים וּלְפִיהֶן הַקְּרִיאָה הַנְּכוֹנָה הִיא : אֲנִי אֲנִי -הוּא.

 

פרק ל"ב  פסוק מ'. ”אָנֹכִי“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לְכַך, שֶׁהַמִלָּה אָנֹכִי שֶׁבְּפָסוּק זֶה, קְרִיאָתָהּ מִלְּרַע: כַּךְ: ”אָנֹכִי“ וְעַל כַּךְ מֵעִיד הַטַּעַם (טרחא) שֶׁמִּתַּחַת לָאוֹת כָ"ף, אֲלא שצָּרִיךְ לְהַטְעִים הַטְעָמָה קַלָּה בָּאָלֶ"ף, בִּגְלַל הַמֶּתֶג שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ.

 

פרק ל"ב  פסוק נ'. ”וַיֵּאָסֶף“.

הַטְעָמַת הַמִּלָּה וַיֵּאָסֶף הִיא מִלְּעֵיל, עֵקֶב וָי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבְּרֹאשָׁהּ, הַהוֹפֶכֶת אוֹתָהּ מֵעָתִיד לְעָבָר, וּמְשַׁנָּה אֶת הַטְעָמַת הַמִּלָּה לְמִלְּעֵיל בִּמְקוֹם מִלְּרַע, כַּךְ: ”וַיֵּאָסֶףֵ“, וְלָכֵן מִשְׁתַּנֶּה נִקּוּדָהּ שֶׁל הַסָּמֵך מִצֵּירֵי לְסֶגוֹל.

תגיות נוספות לחיפוש:

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן