“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

בלק- קריאה נכונה ומוטעמת

תקציר המאמר:

"דיוקים בקריאת התורה לפרשת בלק". ביאור נפלא ופשוט מתוך "שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ" - סדרת מאמרים בנוגע לקריאה נכונה בספר תורה לפרשת בלק, על מנת שקריאת התורה תהא מדויקת ורהוטה. שיבושים נפוצים בקריאת התורה וטעיות נפוצות שקורא בתורה עושה בזמן קריאת התורה מבלי לשים לב. מפי הרב פינחס הכהן שליט"א

קריאה נכונה ומוטעמת לפרשת בלק

 

דיוקים בקריאת התורה לפרשת בלק

 

פרק כ"ב פסוק ב' – ”וַיַּרְא  בָּלָק“.

הַמִּלָּה ”וַיַּרְא“  בָּאָה בִּמְקוֹם הַמִּלָּה ”וַיִּרְאֶה“, אֶלָּא שֶׁוָּי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבִּתְחִלָּתָהּ גּוֹרֶמֶת לַשִּׁנּוּיִים הַבָּאִים : הַהֵ"א שֶׁבְּסוֹף הַמִּלָּה נוֹשֶׁרֶת, הָאָלֶ"ף נָחָה (אֵינָהּ נֶהְגֵּית כְּלָל), הַיּוּ"ד מְנֻקֶדֶת בְּפָתָח תַּחַת הַחִירִיק וְהָרֵי"שׁ שׁוֹמֶרֶת עַל נִקּוּדָהּ בִּשְׁוָא נָח.

 

פרק כ"ב  פסוק  ג' –  ”וַיָּגָר מוֹאָב“.

הַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשׁ הַמִּלָּה "וַיָּגָר" הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ וְלָכֵן קְרִיאַת הַמִּלָּה מִלְּעֵיל וְלֹא מִלְּרַע, כַּך: ”וַיָּגָר“. וְהַקָּמָץ שֶׁמִּתַּחַת לָאוֹת "ג" הוּא קָמָץ קָטָן שֶׁהֲגִיָּיתוֹ קְרוֹבָה לַחוֹלָם, כִּי הוּא בָּא בִּמְקוֹם שׁוּרוּק(כִּי יְסוֹד הַמִּלָּה הוּא יָגוּר) וְרַק עֵקֶב וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר, וְהַמִּלָּה נִקְרֵאת מִלְּעֵיל, כְדֶרֶךְ כָּל מִלָּה הַמִּשְׁתַּנָּה מֵעָתִיד לְעָבָר, עַל יְדֵי וָי"ו הַהִפּוּךְ וְלָכֵן הַשּׁוּרוּק שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת אַחֲרֵי הָאוֹת "ג" נוֹשֵׁר וּבִמְקוֹמוֹ תְנֻקַּד הַגִּימֶ"ל בְּקָמָץ קָטָן.

 

פרק כ"ב פסוק  ג' – ”וַיָּקָץ מוֹאָב“.

גַּם מִלָּה זוֹ ”וַיָקָץ“ קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כֵּיוָן שֶׁהַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר, וְהַקָּמָץ שֶׁמִּתַּחַת לַקּוּ"ף הוּא קָמָץ קָטָן (הֲגִיָּיתוֹ קְרוֹבָה לַחוֹלָם) וְהוּא בָּא בִּמְקוֹם הַשּׁוּרוּק שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת אַחֲרֵי הַקּוּ"ף, כֵּיוָן שֶׁכַּאֲשֶׁר הַמִּלָּה מִלְּעֵיל, הַקָּמָץ הַקָּטָן מַחֲלִיף אֶת הַשּׁוּרוּק.

 

פרק כ"ב  פסוק  ו' –  ”לְכָה-נָּא“.

מֵאַחַר שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְהַטְעִים אוֹת שְׁוָאִית, לָכֵן לֹא נִתָּן לִקְרֹא הַמִּלָּה לְכָה מִלְּעֵיל, אֲבָל אֶת הַנּוּ"ן יֵשׁ לִקְרֹא דְגוּשָׁה וּמִשּׁוּם כַּךְ הַקְּרִיאָה תִהְיֶה מִלְּרַע, כַּךְ: לְכָנְנָא.

 

פרק כ"ב  פסוק  ו' –  ”אָרָה-לִּי“.

צֵרוּף זֶה,שֶׁלֹּא כְּקוֹדְמוֹ, קְרִיאָתוֹ מִלְּעֵיל,כֵּיוָן שֶׁמִּתַּחַת לָאָלֶ"ף מוֹפִיעַ מֶתֶג יַחַד עִם הַקָמָץ, וְכֵן הַמִּלָּה הַדְּגוּשָׁה הַבָּאָה אַחֲרֵי תְּנוּעָה גְדוֹלָה(הַקָּמָץ שֶׁמִּתַּחַת לָרֵי"שׁ)   נִמְשֶׁכֶת לַמִּלָּה שֶׁלְּפָנֶיהָ, וְהַקְּרִיאָה תִּהְיֶה כָּךְ : ”אָ -רָלְלִי“.

 

פרק כ"ב  פסוק ו' –  ”וַאֲגָרְשֶׁנּוּ“.

צָרִיךְ לְהַקְפִּיד מְאֹד בַּהֲגִיַּית הַמִּלָּה ”וַאֲגָרְשֶׁנּוּ“ בְּדָגֵש חָזָק בַּנּוּ"ן, כִּי פֵירוּשָׁהּ ”וַאֲגָרֵשׁ אוֹתוֹ“( הַכַּוָּנָה לְעַם יִשְׂרָאֵל), בְּעוֹד שֶׁאִם נִקְרָא אוֹתָהּ לְלֹא דָּגֵש ”וַאֲגָרְשֵׁנוּ“, יִהְיֶה פֵירוּשָׁהּ ”וַאֲגָרֵשׁ אוֹתָנוּ“(מַשְׁמָעוּת חַסְרַת הִגָּיוֹן).

 

פרק כ"ב  פסוק  י"א –  ”קָבָה-לִּי“.

קְרִיאָתוֹ שֶׁל צֵרוּף זֶה, גַּם הִיא מִלְּעֵיל, כִּי מּתַּחַת לַקּוּ"ף מוֹפִיעַ מֶתֶג יַחַד עִם הַקָמָץ, וְכֵן הַמִּלָּה הַדְּגוּשָׁה הַבָּאָה אַחֲרֵי תְנוּעָה גְדוֹלָה נִמְשֶׁכֶת לַמִּלָּה שֶׁלְּפָנֶיהָ(הַקָּמָץ שֶׁמִתַּחַת לָאוֹת בֵּית), וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ הִיא כַּךְ ” קָ -בָלְלִי“.

 

פרק כ"ב  פסוק  י"א –  ”לְהִלָּחֶם בּוֹ“.

הַמִּלָּה לְהִלָּחֶם נִקְרֵאת מִלְּעֵיל, כֵּיוָן שֶׁהַטַּעַם "מַאֲרִיךְ" נִמְצָא מִתַּחַת לַלָּמֶ"ד וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ כַּךְ: ”לְהִלָּחֶם בּוֹ“, וְזֹאת עֵקֶב הִצָּמְדוּתָהּ לַמִּלָּה "בּוֹ", כְּדֵי לִמְנֹעַ הֶפְסֵק בֵּין שְׁתֵּי הַמִּלִּים, אִם הָיִינוּ קוֹרְאִים אֶת הַמִּלָּה "לְהִלָּחֵם" מִלְּרַע, וְהַהוֹכָחָה לְכַךְ הִיא שִׁנּוּי הַנִּקּוּד  שֶׁל הַלָּמֶ"ד מִצֵּירֵי לְסֶגוֹל.

 

פרק כ"ב  פסוק  י"ג –  ”וַיָּקָם“.

הַמִּלָּה וַיָּקָם הִיא מִלְּעֵיל, וְהַקָּמָץ שֶׁמִּתַּחַת לַקּוּ"ף הוּא קָמָץ קָטָן (כְּמוֹ חוֹלָם) וְכַךְ קְרִיאָתָהּ:”וַיָּקָם“, כֵּיוָן שֶׁהַוָּי"ו שֶׁבְּרֹאשָׁהּ הִיא וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר, וְהַקָּמָץ שֶׁמִּתַּחַת הַקּוּ"ף בָּא בִּמְקוֹם שׁוּרוּק (כִּי יְסוֹד הַמִּלָּה הוּא "יָקוּם", וְרַק עֵקֶב וָי"ו הַהִפּוּךְ הַשּׁוּרוּק נוֹפֵל וְתַחְתָּיו בָּא קָמָץ קָטָן).

 

פרק כ"ב  פסוק  ט"ו –  ”וַיֹּסֶף“.

גַּם הַמִּלָה”וַיֹּסֶף“ נִקְרֵאת מִלְּעֵיל וְלֹא מִלְּרַע, כַּךְ : ”וַיֹּסֶף“(כִּי אַף עַל פִּי שֶׁיְּסוֹד הַמִּלָּה הוּא וַיּוֹסִיף) עֵקֶב וָי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבְּרֹאשָׁהּ, מִשְׁתַּנָּה קְרִיאָתוֹ לְמִלְּעֵיל, וְגוֹרֶמֶת שֶׁנּקּוּד הַסָּמֶ"ך מִשְׁתַּנָּה מֵחִירִיק לְסֶגוֹל, וְלִנְשִׁירַת הַיּוּ"ד.

 

פרק כ"ב  פסוק  י"ז – ”אֲכַבֶּדְךָ“.

צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לְכַך שֶׁבַּמִּלָּה אֲכַבֶּדְךָ, הַבֵּי"ת מְנֻקֶּדֶת  בְּסֶגוֹל וְלֹא בְצֵירֵי, וְלָכֵן  יֵשׁ לְקָרְאָהּ בְּרֶצֶף אֶחָד, וְלֹא כְּאִלּוּ כָתוּב "אֲכַבֵּדְ – ךָ".

 

פרק כ"ב  פסוק י"ז –  ”וּלְכָה-נָּא“.

מֵאַחַר שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְהַטְעִים לֹא אוֹת שְׁוָאִית  ולֹא שׁוּרוּק שּׁבָּא בִּמְקוֹם שְׁוָא, לָכֵן לֹא נִתָּן לִקְרֹא הַמִּלָּה וּלְכָה מִלְּעֵיל אֶלָּא מִלְּרַע ,אֲבָל אֶת הַנּוּ"ן צָרִיךְ לִקְרֹא דְגוּשָׁה, וּמִשּׁוּם כַּךְ הַקְּרִיאָה תִהְיֶה, כַּךְ: לְכָנְנָא.

 

פרק כ"ב  פסוק י"ז – ”קָבָה-לִּי“.

קְרִיאָתוֹ שֶׁל צֵרוּף זֶה, הִיא מִלְּעֵיל, כִּי מִתַּחַת לַקּוּ"ף, יַחַד עִם הַקָּמָץ יֵשׁ מֶתֶג הַמְסַמֵּן אֹפֶן קְרִיאָתָהּ מִלְעֵיל, אֲבָל הַמִּלָּה לִי, מֵאַחַר שֶׁהִיא דְּגוּשָׁה וּבָאָה אַחֲרֵי תְנוּעָה גְדוֹלָה, נִמְשֶׁכֶת לַמִּלָּה שֶׁלְּפָנֶיהָ, וְלָכֵן קְרִיאָתָהּ תִהְיֶה כַּךְ: ”קָ-בָלְלִי“.

 

פרק כ"ב  פסוק  י"ח – ”אִם-יִתֶּן-לִיּ“.

הַצֵּרוּף הַזֶּה קְרִיאָתוֹ כִּיחִידָה אַחַת, כְּלוֹמַר כַּךְ: אִמְיִתֶּנְלִי, כִּי הַמַּקָּפִים מְחַבְּרִים אֶת שְׁלֹשֶׁת הַמִּלִּים לִכְעֵין מִלָּה אַחַת,  וְאֵין לְהַפְרִידָם וְלִקְרֹא אִם  יִתֵּן  לִי.

 

פרק כ"ב  פסוק  כ"א –  ”וַיָּקָם“.

מִלָּה זוֹ נִקְרֵאת מִלְּעֵיל, כִּי בְרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר, כַּךְ: ”וַיָּקָם“ וְהַקָּמָץ שֶׁמִּתַּחַת לַקּוּ"ף הוּא קָמָץ קָטָן (שֶׁהֲגִיָּיתוֹ קְרוֹבָה לְחוֹלָם) כִּי הוּא בִּמְקוֹם שׁוּרוּק. (כִּי יְסוֹד הַמִּלָּה הוּא יָקוּם וְרַק עֵקֶב הַשִּׁנּוּי מֵעָתִיד לְעָבָר, נוֹשֵׁר הַשּׁוּרּוק וְתַחְתָּיו בָּא קָמָץ קָטָן).

 

פרק כ"ב  פסוק  כ"א –  ”וַיֵּלֶךְ“.

צָרִיךְ לִקְרֹא מִלָּה זוֹ מִלְּעֵיל, כִּי בְרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר, כַּךְ: ”וַיֵּלֶךְ“ וְהַלָּמֶ"ד מְנֻקֶּדֶת בְּסֶגוֹל בִּמְקוֹם צֵירֵי בִּגְלַל הַשִּׁנּוּי מֵעָתִיד לְעָבָר, הַגּוֹרֵם לִקְרִיאַת הַמִּלָּה מִלְּעֵיל בִּמְקוֹם מִלְּרַע.

 

פרק כ"ב  פסוק  כ"ב – ”וַיִּחַר-אַף“.

אֶת הַמִּלָּה ”וַיִּחַר“ צָרִיךְ לִקְרֹא מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”וַיִּחַר“ כִּי עֵקֶב וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר שֶׁבְּרֹאשׁ הַמִּלָּה מִשְׁתַּנָּה קְרִיאַת הַמִּלָּה מִלְּעֵיל בִּמְקוֹם מִלְּרַע (כְּמוֹ כֵן בִּגְלַל שֶׁיְּסוד הַמִּלָּה הוּא יֶחֱרֶה, חָלִים הַשִּׁנּוּיִים הַבָּאִים:נִקּוּד הַיּוּ"ד מִשְׁתַּנֶּה מִסֶּגוֹל לְחִירִיק, נִקּוּד הַחֵי"ת מִשְׁתַּנֶּה מִשְּׁוָא-סֶגוֹל  לְפָתָח, מֵהָרֵי"שׁ  נוֹשֵׁר הַסֶּגוֹל וְאִלּוּ הַהֵ"א נִשְׁמֶטֶת).

 

פרק כ"ב  פסוק  כ"ג –  ”וַתֵּרֶא“.

קְרִיאַת מִלָּה זוֹ מִלְּעֵיל, כִּי בְרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר, כַּךְ: ”וַתֵּרֶא“, כִּי יְסוֹד הַמִּלָּה הָיָה ”וַתִּרְאֶה“ וְעֵקֶב וָי"ו הַהִפּוּךְ חָלִים בָּהּ הַשִּׁנּוּיִים הַבָּאִים: הַהֵ"א נִשְׁמֶטֶת, הָאָלֶף נָחָה, וְנִקּוּד הַתָּי"ו מִשְׁתַּנֶּה מֵחִירִיק לְצֵירֵי וְכֵן נִקּוּד הָרֵי"שׁ מִשְׁתַּנֶּה מִשְּוָא נָח לְסֶגוֹל.

 

פרק כ"ב  פסוק  כ"ג –  ” וַתֵּלֶךְ“.

הַמִּלָּה הַזּוֹ קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”וַתֵּלֶךְ“ כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר,  וְהַצֵירֵי שֶׁהָיָה מִתַּחַת לַלָּמֶ"ד הִִשְׁתַּנָּה לְסֶגוֹל עֵקֶב הַקְּרִיאָה מִלְּעֵיל.

 

פרק כ"ב  פסוק  כ"ה –  ”וַתֵּרֶא“.

קְרִיאַת מִלָּה זוֹ מִלְּעֵיל, כַּךְ:”וַתֵּרֶא“,כֵּיוָן שֶׁבְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר, כִּי יְסוֹד הַמִּלָּה הָיָה ”וַתִּרְאֶה“ וְעֵקֶב וָי"ו הַהִפּוּךְ חָלוּ בָּהּ הַשִּׁנּוּיִים הַבָּאִים: הַהֵ"א נָשְׁרָה, הָאָלֶף נָחָה (לֹא נֶהְגֵּית), וְנִקּוּד הַתָּי"ו הִשְׁתַּנָּה מֵחִירִיק לְצֵירֵי וְכֵן נִקּוּד הָרֵי"שׁ הִשְׁתַּנָּה מִשְּוָא נָח לְסֶגוֹל.

 

פרק כ"ב  פסוק כ"ה –  ”וַיֹּסֶף“.

מִלָּה זוֹ נִקְרֵאת מִלְּעֵיל, כִּי בְרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהַפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר, כַּךְ: ”וַיֹּסֶף“. (כִּי יְסוֹד הַמִּלָּה הוּא יוֹסִיף וּוָי"ו הַהִפּוּךְ גָּרְמָה לַשִּׁנּוּיִים הַבָּאִים: הַסָּמֶ"ךְ מְנֻקֶּדֶת בְּסֶגוֹל תַּחַת הַחִירִיק  וְהַיּוּ"ד נוֹשֶׁרֶת).

 

פרק כ"ב  פסוק כ"ו –  ”וַיּוֹסֶף“.

מִלָּה זוֹ נִקְרֵאת מִלְּעֵיל, כִּי בְרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהַפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר, כַּךְ: ”וַיּוֹסֶף“. (יְסוֹד הַמִּלָּה הוּא יוֹסִיף וּוָי"ו הַהִפּוּךְ גּוֹרֶמֶת לַשִּׁנּוּיִים הַבָּאִים: הַסָּמֶ"ךְ מְנֻקֶּדֶת בְּסֶגוֹל תַּחַת הַחִירִיק  וְהַיּוּ"ד נוֹשֶׁרֶת).

 

פרק כ"ב  פסוק  כ"ז –  ”וַתֵּרֶא“.

קְרִיאַת מִלָּה זוֹ מִלְּעֵיל, כַּךְ:”וַתֵּרֶא“,כֵּיוָן שֶׁבְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר, כִּי יְסוֹד הַמִּלָּה הָיָה ”וַתִּרְאֶה“ וְעֵקֶב וָי"ו הַהִפּוּךְ חָלוּ בָּהּ הַשִּׁנּוּיִים הַבָּאִים: הַהֵ"א נָשְׁרָה, הָאָלֶף נָחָה (לֹא נֶהְגֵּית), וְנִקּוּד הַתָּי"ו הִשְׁתַּנָּה מֵחִירִיק לְצֵירֵי וְכֵן נִקּוּד הָרֵי"שׁ הִשְׁתַּנָּה מִשְּוָא נָח לְסֶגוֹל.

 

פרק כ"ב  פסוק  כ"ז –  ”וַיִּחַר-אַף“.

קְרִיאַת הַמִּלָּה ”וַיִּחַר“מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”וַיִּחַר“ כִּי בִּגְלַל וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר שֶׁבְּרֹאשׁ הַמִּלָּה מִשְׁתַּנָּה קְרִיאַת הַמִּלָּה מִלְּעֵיל בִּמְקוֹם מִלְּרַע (וְכֵן בִּגְלַל שֶׁיְּסוד הַמִּלָּה הוּא יֶחֱרֶה, חָלִים הַשִּׁנּוּיִים הַבָּאִים:נִקּוּד הַיּוּ"ד מִשְׁתַּנֶּה מִסֶּגוֹל לְחִירִיק, נִקּוּד הַחֵי"ת מִשְׁתַּנֶּה מִשְּׁוָא-סֶגוֹל  לְפָתָח, מֵהָרֵי"שׁ  נוֹשֵׁר הַסֶּגוֹל וְאִלּוּ הַהֵ"א נִשְׁמֶטֶת).

 

 פרק כ"ב  פסוק כ"ח –  ”וַתֹּאמֶר“.

מִלָּה זוֹ ”וַתֹּאמֶר“ קְרִיאָתָהּ גַּם כֵּן מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”וַתֹּאמֶר“, מֵאַחַר שֶׁבְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבְּעִקְבוֹתֶיהָ מִשְׁתַנָּה הַקְּרִיאָה לְמִלְּעֵיל בִּמְקוֹם מִלְּרַע, וְלָכֵן חָל בָּהּ הַשִּׁנּוּי הַבָּא: שֶׁהַפָתָח שֶׁתַּחַת הַמֵּי"ם, מִשְׁתַּנֶּה לְסֶגוֹל. (כְּלוֹמַר בִּמְקוֹם וַתֹּאמַר קִבַּלְנוּ וַתֹּאמֶר).

 

פרק כ"ב  פסוק כ"ט – ”וַיֹּאמֶר“.

גַּם מִלָּה זוֹ וַיֹּאמֶר קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל וְלֹא מִלְּרַע,כַּךְ: ”וַיֹּאמֶר“ וְזֶה עֵקֶב וָי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבִּתְחִלָּתָהּ הַגּוֹרֶמֶת לְשִׁנּוּי מְקוֹם הַטַּעַם, וּלְשִׁנּוּי הַנִּקּוּד שֶׁמִּתַּחַת לַמֵּי"ם לְסֶגוֹל בִּמְקוֹם פָּתָח , כְּלוֹמַר אָנוּ מְקַבְּלִים וַיֹּאמֶר בִּמְקוֹם וַיֹּאמַר.

 

 פרק כ"ב  פסוק ל' –  ”וַתֹּאמֶר“.

הַמִּלָּה הַזּוֹ ”וַתֹּאמֶר“ גַּם הִיא מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”וַתֹּאמֶר“, כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ וּבְעִקְבוֹתֶיהָ מִשְׁתַּנָּה קְרִיאָתָהּ לְמִלְּעֵיל בִּמְקוֹם מִלְּרַע, וְלָכֵן חָל בָּהּ הַשִּׁנּוּי הַבָּא: שֶׁהַפָּתָח שֶתַּחַת הַמי"ם, מִשְׁתַּנֶּה  לְסֶגוֹל. (כְּלוֹמַר בִּמְקוֹם וַתֹּאמַר קִבַּלְנוּ וַתֹּאֶמר).

 

פרק כ"ב  פסוק  ל' –  ”וַיֹּאמֶר“.

מִלָּה זוֹ וַיֹּאמֶר קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל וְלֹא מִלְּרַע,כַּךְ: ”וַיֹּאמֶר“עֵקֶב וָי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבִּתְחִלָּתָהּ, הַגּוֹרֶמֶת לְשִׁנּוּי מְקוֹם הַטַּעַם, וּלְשִׁנּוּי הַנִּקּוּד שֶׁמִּתַּחַת לַמֵּי"ם לְסֶגוֹל בִּמְקוֹם פָּתָח , כְּלוֹמַר אָנוּ מְקַבְּלִים וַיֹּאמֶר בִּמְקוֹם וַיֹּאמַר.

 

פרק כ"ב  פסוק  ל"א – ”וַיִּשְׁתַּחוּ“.

מִלָּה זוֹ נִקְרֵאת מִלְּעֵיל, כַּךְ: ”וַיִשְׁתַּחוּ“ כִּי הִיא בִּמְקוֹם הַמִּלָּה וַיִּשְׁתַּחֲוֶה, וְרַק עֵקֶב וָי"ו הַהִפּוְּך שֶׁבְּרֹאשָׁהּ, נָשְׁרָה הַהֵ"א שֶׁבְּסוֹפָהּ וּבִמְקוֹם הַנִּקּוּד שֶׁל שְׁוָא פָּתָח תַּחַת הַחֵי"ת וְסֶגוֹל תַּחַת הַוָּי"ו, מְנֻקֶּדֶת הַחֵי"ת בְּשׁוּרוּק.

 

פרק כ"ב  פסוק ל"ב –  ”וַיֹּאמֶר“.

גַּם מִלָּה זוֹ וַיֹּאמֶר נִקְרֵאת מִלְּעֵיל וְלֹא מִלְּרַע,כַּךְ: ”וַיֹּאמֶר“ זֹאת כֵּיוָן שֶׁוָּי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבִּתְחִלָּתָהּ גּוֹרֶמֶת לְשִׁנּוּי מְקוֹם הַטַּעַם, וּלְשִׁנּוּי הַנִּקּוּד שֶׁמִּתַּחַת לַמֵּי"ם לְסֶגוֹל בִּמְקוֹם פָּתָח , לָכֵן אָנוּ מְקַבְּלִים וַיֹּאמֶר בִּמְקוֹם וַיֹּאמַר.

 

פרק כ"ב  פסוק  ל"ג –  ”וַתִּרְאַנִי“.

גַּם מִלָּה זוֹ קְרִיאָתָהּ מִלְעֵיל, כַּךְ :  ”וַתִּרְאַנִי“ כִּי בְּרֹאשָׁהּ וָי"ו  הַהִפּוּךְ, הַהוֹפֶכֶת עָתִיד לְעָבָר

 

פרק כ"ב  פסוק  ל"ט. ”וַיֵּלֶךְ“.

צָרִיךְ לִקְרֹא מִלָּה זוֹ מִלְּעֵיל, כִּי בְרֹאשָׁהּ וָי"ו הַהִפּוּךְ מֵעָתִיד לְעָבָר, כַּךְ: ”וַיֵּלֶךְ“ וְהַלָּמֶ"ד מְנֻקֶּדֶת בְּסֶגוֹל בִּמְקוֹם צֵירֵי בִּגְלַל הַשִּׁנּוּי מֵעָתִיד לְעָבָר,הַגּוֹרֵם לִקְרִיאַת הַמִּלָּה מִלְּעֵיל בִּמְקוֹם מִלְּרַע.

 

פרק כ"ב  פסוק ל"ד –  ”ּאָשׁוּבָה“.

קְרִיאַת מִלָּה זוֹ אָשׁוּבָה מִלְּעֵיל, כַּךְ : ”אָשוּבָה“ כֵּיוָן שֶׁהִיא צוּרַת עָתִיד מָאֳרָךְ (כְּלוֹמַר אָשׁוּבָה בִּמְקוֹם אָשׁוּב) וְלָכֵן הַהַטְעָמָה נוֹתְרָה  בָאוֹת שִׁי"ן.

 

פרק כ"ב  פסוק ל"ה. –  ”וַיֹּאמֶר“.

מִלָּה זוֹ וַיֹּאמֶר קְרִיאָתָהּ מִלְּעֵיל וְלֹא מִלְּרַע,כַּךְ: ”וַיֹּאמֶר“ כִּי וָי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבִּתְחִלָּתָהּ גּוֹרֶמֶת לְשִׁנּוּי מְקוֹם הַהַטְעָמָה, וּלְשִׁנּוּי הַנִּקּוּד שֶׁמִּתַּחַת לַמֵּי"ם לְסֶגוֹל בִּמְקוֹם פָּתָח , וְכַךְ אָנוּ מְקַבְּלִים וַיֹּאמֶר בִּמְקוֹם וַיֹּאמַר.

 

פרק כ"ב  פסוק ל"ז  –   ”וַיֹּאמֶר“.

גַּם מִלָּה זוֹ וַיֹּאמֶר נִקְרֵאת מִלְּעֵיל וְלֹא מִלְּרַע,כַּךְ: ”וַיֹּאמֶר“ וְזֶה עֵקֶב וָי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבִּתְחִלָּתָהּ הַגּוֹרֶמֶת לְשִׁנּוּי מְקוֹם הַטַּעַם, וּלְשִׁנּוּי הַנִּקּוּד שֶׁמִּתַּחַת לַמֵּי"ם לְסֶגוֹל בִּמְקוֹם פָּתָח , כְּלוֹמַר אָנוּ מְקַבְּלִים וַיֹּאמֶר בִּמְקוֹם וַיֹּאמַר.

 

פרק כ"ב  פסוק ל"ח  –   ”וַיֹּאמֶר“.

מִלָּה זוֹ וַיֹּאמֶר נִקְרֵאת מִלְּעֵיל וְלֹא מִלְּרַע,כַּךְ: ”וַיֹּאמֶר“  עֵקֶב וָי"ו הַהִפּוּךְ שֶׁבִּתְחִלָּתָהּ הַגּוֹרֶמֶת לְשִׁנּוּי מְקוֹם הַהַטְעָמָה, וּלְשִׁנּוּי הַנִּקּוּד שֶׁמִּתַּחַת לַמֵּי"ם לְסֶגוֹל בִּמְקוֹם פָּתָח,  כְּלוֹמַר אָנוּ מְקַבְּלִים וַיֹּאמֶר בִּמְקוֹם וַיֹּאמַר.

תגיות נוספות לחיפוש:

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן