“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

בחוקותי- שאלות ותשובות לפרשת השבוע

תקציר המאמר:

"שאלות ותשובות לפרשת השבוע בחוקותי". 155 שאלות עם התשובות שלהן לפרשת בחוקותי "בזאת תבחנו" מחולקים לפי העליות לתורה לבקיאות בפשט וגם ברש"י

פרשת בחוקותי

שאלות ותשובות לפרשת השבוע

ראשון

  1. מה צריכים אנו לעשות בשביל שיהיו חיינו טובים? ללכת בחוקות ה' ולשמור ולעשות מצוותיו.
  2. מהי הרווחה המובטחת מצד המזון? הגשמים יהיו בזמן, הארץ תתפקד כראוי, אתם תהיו עסוקים למכביר במלאכת הארץ, ותאכלו לחמכם לשובע.

רש"י

  1. מהו הציווי ללכת בחוקות ה'? להיות עמלים בתורה.
  2. מהי מטרת העמל בתורה? על מנת לשמור ולקיים.
  3. מתי הוא זמן טוב לירידת הגשמים ומדוע? בלילי רביעי ושבת. כי זהו זמן שאין דרך בני אדם לצאת מבתיהם.
  4. מהו עץ השדה שמובטח שייתן גם הוא פירות? אילן סרק.
  5. מהי הברכה של לאכול לשובע? אוכל מעט ומתברך במעיו.

שני

  1. מה נקרא שלום בארץ? כשאין אויבים ולא חיות רעות ויכולים לישון בלא הפרעה.
  2. כמה אויבים ירדפו חמישה מאיתנו וכמה ירדפו מאה מאיתנו? חמישה ירדפו מאה אויבים, ומאה ירדפו עשרת אלפים.
  3. איזו עוד ברכה יפנה ה' לתת לעמו ברצותו אותם? ברכה בפריה ורביה, והקמת הברית איתם.

רש"י

  1. כנגד מה שקול השלום? כנגד כל הברכות והטובות.
  2. איזו חרב לא תעבור בארצנו? אפילו חרב של שלום, שרק עוברים דרכנו למדינה אחרת.
  3. כיצד ימותו אויבינו הקמים עלינו? הם יהרגו את עצמם, איש בחרב רעהו.
  4. מי מאיתנו ירדוף כל כך הרבה אויבים? החלשים שבנו.
  5. מנין שאינו דומה מועטים העושים את התורה למרובים העושים את התורה? שהרי חמישה רודפים מאה שהם כפול עשרים מהם, ואילו מאה רודפים רבבה שהם כפול מאה מהם.
  6. כיצד יפלו אויבינו לפנינו? בדרך נס ולא בדרך הטבע.
  7. ממה יפנה ה' לתת שכרנו? מכל עסקיו, כמי שאומר לעבדו הנאמן שטרח בעבורו, עוד אתפנה לתת שכרך יותר מכולם.
  8. מהי הברכה והרביתי אתכם? תהיו בקומה זקופה.
  9. איזו ברית יכרות ה' עמנו לעתיד? ברית חדשה שלא תופר כמו הברית הישנה שהפרנו בעוונותינו.

שלישי

  1. במה תהיה ברכה בענין המזון? הישן לא יתקלקל, ויצא רק מפני חדש שנכנס במקומו.
  2. מהו הסימן בכך שמשכנו של ה' בתוכנו? שה' אינו קץ בנו אלא אוהב אותנו.
  3. היכן יתהלך ה' בזמן הברכה? בתוכנו.
  4. את מה שבר ה' מעלינו כדי שנלך בקומה זקופה? את מוטות העול של המצרים.
  5. אילו סוגי קללות נאמרו בשעה שאין עושים רצונו של מקום חלילה? מחלות גוף ונפש, אויבים, רעב, חיות רעות, מגפות, מאיסת מקדשנו ומצוותינו, גלות, פחד.
  6. מה סופם של ישראל לעשות לאחר כל הצרות? להתוודות לפני ה' על עוונותיהם.
  7. מה יעשה ה' כאשר ייכנע לבבם הערל של בניו? יזכור בריתו עם האבות, ואת הארץ השוממה, ולא ימאס את בניו.
  8. האם לאחר כל העוונות והעונשים יפר ה' בריתו איתנו חלילה? לא.

רש"י

  1. מהו ואכלתם ישן נושן? הפירות הישנים יותר יהיו משובחים יותר.
  2. מהו המשכן שייתן ה' בתוכנו בזמן הברכה? בית המקדש.
  3. מהו לשון תגעל נפשי? תקוץ נפשי ותמאס.
  4. היכן יתהלך ה' בתוכנו ועמנו ולא נזדעזע אבל נירא מפניו? בגן עדן.
  5. מהי ההוכחה ליכולת ה' לעשות נסים של ברכה בעתיד? הנסים של יציאת מצרים.
  6. מהו עיקר העמל בתורה? לדעת מה דרשו חכמים.
  7. מי לדוגמא היו כופרים המכירים ריבונם ומתכוונים למרוד בו? נמרוד ואנשי סדום.
  8. מה הן שבע עבירות הנגררות אחת אחרי השנייה עד לגרוע מכל? לא למד, לא עשה, מואס באחרים העושים, שונא את החכמים, מונע אחרים מהמצוות, כופר במצוות, כופר בעיקר.
  9. מהי שחפת? חולי המרזה את הגוף ועושה בו קמטים.
  10. מהי קדחת? חולי המחמם ומבעיר את הגוף.
  11. מהו כיליון עיניים? תאוה וציפייה לדבר שלא יבוא.
  12. מהו כיליון עיניים שנאמר בשחפת וקדחת? כולם מצפים שיבריא ולבסוף הוא מת.
  13. מהו וזרעתם לריק? מה שתזרעו לא יצמח ואם יצמח יאכלוהו אויביכם.
  14. מהו ורדו בכם שונאיכם? ישלטו בכם.
  15. מהו והפקדתי עליכם? יהיו המכות מופקדות אצלכם, תבוא האחת ולא תלך, ואסמוך לה את השנייה וכו'.
  16. מתי יש בהלה אצל הבריות? כשיש מוות.
  17. כיצד יאכלו האויבים מה שלא צמח? בשנה ראשונה לא יצמח ובשנייה יצמח אבל כבר יהיה מצור והאויבים ייהנו מהתבואה ובפנים מתים ברעב.
  18. איזה עוד זרע יכלו החטאים והאויבים? בניו ובנותיו של אדם.
  19. מהו ונתתי פני בכם? פונה אני מכל עסקי ועוסק להעניש אתכם.
  20. כיצד יש מגפה לפני האויבים? מגפה מבפנים כאשר אויבים מבחוץ.
  21. מי הם השונאים שיקומו עליהם ומה יעשו? מהם ומתוכם, וייקחו גם מה שמסתירים, כי יודעים היכן הכול, שלא כמו אויבים גוים שלוקחים רק מה שבגלוי.
  22. כיצד יפלו גם מבלי שירדפום אויביהם? לא יהיה בהם כוח לנוס וילכדום האויבים גם מבלי לרודפם.
  23. כנגד מה מביא ה' שבע פורענויות? כנגד שבע עבירות הנ"ל.
  24. מהו העונש ושברתי את גאון עוזכם? חורבן בית המקדש.
  25. מתי יותר קשה כשהשמים כנחושת והארץ כברזל או להפך? כשהשמים כברזל שאינו מזיע כלל, כך השמים לא נותנים כלום, והארץ כנחושת שהיא מזיעה כך הארץ מפרישה זיעה שמקלקלת פירותיה.
  26. מי מרגיש יותר את העונש, מי שעמל ויגע ונהרס הכל או מי שלא יגע ונהרס חלקו? מי שיגע ועמל.
  27. מה יפסיד הזורע? לא רק את ריבוי התבואה אלא גם פחות ממה שזרע יקבל.
  28. איזו עוד קללה מקבלים העצים? שלא יחנטו בזמן.
  29. מה יקרה לעץ אם יצמיח פירות? ישיר אותם ויתקלקלו.
  30. מהו אם תלכו עמי קרי (ב)? או לשון מקרה ועראי במצוות, או לשון מניעה והרחקה, שמקשים לבם ונמנעים מלהתקרב לה'.
  31. כיצד תזיק הבהמה בשעת הקללה? תהא נושכת וממיתה.
  32. מהו נקם ברית (ב)? או על ברית שהפרתם עם העמים, או על בריתי אתכם שהפרתם.
  33. כיצד הדֵבר מביא לנפילה ביד אויב? הדבר בתוך העיר גורם למגפה ומוות ויוצאים לקבור את המת כי אין מלינים את המת בירושלים, וכשיוצאים תופסים אותם האויבים.
  34. כל מקום במקרא שכתוב בו הבאת חרב, למה הכוונה? לחרב חילות האויבים.
  35. מדוע יאפו עשר נשים בתנור אחד? מחוסר עצים.
  36. מהי הקללה של לחם במשקל? הלחם התקלקל בתנור ונשבר והנשים יושבות לשקול את השברים ולחלק ביניהן.
  37. מהי קללת ואכלתם ולא תשבעו? אין ברכה במעיים ואדם לא שבע אף פעם.
  38. מה הן הבמות שישמיד ה'? מגדלים ובירניות (בנינים נאים ומפוארים).
  39. מה הם חמניכם? עבודה זרה שמעמידים על הגגות ומייחסים אותה לחמה.
  40. כיצד יפול האדם כפגר על העבודה זרה שלו? הם היו נפוחים מרעב ונוטים למות, ורגע לפני כן היו מוציאים פסיליהם מחיקם ומנשקים אותם ואז נופלים עליהם ומתים.
  41. מהו וגעלה נפשי אתכם? זהו סילוק שכינה.
  42. ממה תהיה הארץ שוממה? לא רק מיושביה אלא גם מעובר ושב.
  43. ממה יהיה המקדש שמם? לא רק מקורבנות אלא גם מקבוצות יהודים שהיו מתקדשים ומגיעים לשם.
  44. איזו ברכה יש בשממת הארץ? שהאויבים לא ימצאו בה נחת.
  45. מהו הדבר הקשה שבגלותם של ישראל? שלא גלו כולם יחד למקום אחד אלא פיזרם ה' כזורה שעורים, ואין הם ביחד להתנחם זה עם זה.
  46. מהי הקללה של והריקותי אחריכם חרב? החרב שעליכם מאויביכם לא תחזור מהר אל נדנה, אלא תמיד ירצו אויבים להרוג בכם.
  47. מדוע בזמן הגלות יהיו הערים חרבות בעיניהם? כי אין סופם לשוב אליהם מהר, והרי זה כאילו הכול חרב.
  48. מי המפייס והמתפייס בעניין ביטול שנות השמיטה? הארץ השוממה מפייסת את כעסו של ה' על ביטול שנות השמיטה.
  49. כמה שנים ביטלו ישראל את השמיטה וכמה שמיטות ביטלו? שבעים שמיטות ביטלו בארבע מאות שלושים ושש שנה שהיו בארץ.
  50. לאחר כמה שנים בארץ גלו עשרת השבטים וכמה שנים לאחר מכן גלו בני יהודה? לאחר 390 שנה גלו עשרת השבטים ולאחר עוד 40 שנה גלו בני יהודה (ועוד שש שנים עד גלות צדקיהו סה"כ 436).
  51. כמה זמן הרשיע מנשה וכמה שנות תשובה היו לו? 22 שנה הרשיע, ו33 שנה עשה תשובה.
  52. מהי הקללה של מורך לב? לב רך ופחדן.
  53. מתי יכשלו איש באחיו (ב)? כשירוצו מפני קול עלה נידף כאילו שאויבים עם חרבות רודפים אחריהם, הם ירוצו ויכשלו איש באחיו. ומדרשו שנכשלים זה בעוון זה כי כל ישראל ערבים זה לזה.
  54. כיצד יהיו העם כאבדות? כשיהיו מפוזרים יהיו אבודים אחד מהשני.
  55. כיצד תאכל אותם ארץ אויביהם? אלו המתים בגולה.
  56. מתי יפקוד ה' עליהם עוונות אבותם? כשאוחזים מעשי אבותיהם בידיהם.
  57. איזו מידה טובה יש במילים: והבאתי אותם בארץ אויביהם? שה' בעצמו מביאם לשם ומשגיח עליהם ומעמיד עליהם נביאים עד שיחזרו בתשובה כדי שלא יעשו כמעשי הגויים.
  58. כיצד יכפרו על עוונם? בייסוריהם.
  59. מדוע המילה יעקב מלאה בו"ו (יעקוב) בחמישה מקומות והמילה אליהו חסרה בו"ו (אליה) בחמישה מקומות? לקח יעקב מאליהו אות אחת ערבון שיבוא ויבשר גאולת בניו.
  60. וזכרתי את בריתי יעקב וכו'. למה נמנו אחורנית? לומר שכדאית היא זכותו של יעקב הקטן שבהם ואם לא אז יצחק וכו'.
  61. מדוע לא נאמרה זכירה ביצחק? יצחק נזכר באפרו הצבור ומונח על גבי המזבח.
  62. איזו טובה יעשה עמנו ה' למרות כל הפורענויות? לא יכלה את ישראל ולא יפר בריתו איתם.
  63. מהי ברית ראשונים שיזכור לנו ה'? ברית השבטים, שנשבע ה' שלעולם לא יכלה לגמרי זרעו של אחד השבטים.
  64. אילו "תורות" ניתנו לנו בסיני? שבכתב ושבעל פה.

רביעי

  1. הנודר לה' ערך נפשות כמה יתן עבור בני עשרים עד שישים? על זכר בגיל זה נותן חמישים שקל כסף ועל נקבה שלושים.
  2. וכמה עבור בני חמש עד עשרים? על זכר עשרים ועל נקבה עשרה.
  3. וכמה עבור בני חודש עד חמש שנים? על זכר חמישה ועל נקבה שלושה.
  4. וכמה עבור בני שישים ומעלה? על זכר חמישה עשר ועל נקבה עשרה.
  5. אם אין לנודר אפשרות לתת כפי ערכו מה יעשה? הכהן יעריך לפי יכולת הנודר.
  6. מה הדין בנודר על ערך בהמה טהורה? הכול קודש ואין להחליף זאת בכלום, ואם החליף- הכול קודש.
  7. מה הדין בנודר על ערך בהמה טמאה? הכהן יעריך.
  8. מה דין הרוצה לגאול את בהמת נדרו? יוסיף חמישית על מה שהעריך הכהן.
  9. מה דין המקדיש את ביתו לה' ומה אם רוצה לגאלו? הכהן יעריך, ואם רוצה לגאלו יוסיף חמישית וייקח ביתו לצרכיו.

רש"י

  1. מהו לשון יפליא? יפרש בפיו.
  2. כיצד אדם נודר נפשות? אומר נדר על דבר שנפשו של אדם תלויה בו כגון ערך ראשו של פלוני עלי, הרי זה כאילו אמר ערך פלוני עלי (אבל אם אמר יד פלוני עלי או רגל פלוני עלי לא אמר כלום).
  3. מה דין קטן שנדר? אין בכך כלום.
  4. מדוע האיש מעל גיל שישים פוחת בערכו יותר משליש והאישה רק שליש? הזקן בבית שבר בבית, הזקנה בבית אוצר בבית וסימן טוב בבית (כי היא מתפקדת כרגיל והוא כבר לא כי תש כוחו מעמל השנים הקודמות, היא עוזרת והוא נעזר).
  5. אם הנודר הוא עני וערך נדרו גדול מה צריך הכהן לדאוג שלפחות יישאר לו לעני? מיטה כר וכסת וכלי אומנות ואם עוסק לפרנסתו עם חמור שיישאר לו החמור.
  6. במה שונה נדר על בהמה מנדר על אדם? שבבהמה אם אמר רגלה של בהמה זו עלי, דבריו קיימים, ותימכר הבהמה ושווי הרגל קודש לה'.
  7. לאחר שבהמה מסוימת הוקדשה אסור להחליף אותה בטובה, למה הכוונה? אסור להחליף בעלת מום בתמימה.
  8. במה אסור להחליף בהמה שהוקדשה? לא טוב ברע ולא רע בטוב וקל וחומר לא טוב בטוב ורע ברע.
  9. מהי הבהמה הטמאה המדוברת בפסוק ומה החידוש בה? בעלת מום, והחידוש שאם הייתה תמימה ולא בעלת מום לא הייתה יכולה לצאת לחולין, וכל קודש תמים רק אם ייפול בו מום יוכל לצאת לחולין בפדיון.
  10. למי הכהן מעריך את הבהמה בעלת המום כערכה ומי מוסיף עליה חומש? הבעלים מוסיפים חומש אם ברצונם לפדותה, ושאר כל אדם נותן כפי ערך הכהן.
  11. באיזה עוד פדיון צריכים הבעלים דווקא להוסיף חומש? מקדיש בית, מקדיש שדה, פדיון מעשר שני.

חמישי

  1. מה דינו של המקדיש שדה? הערך הוא קבוע שלבית כור שעורים (זרע חומר שעורים) יש ליתן בפדיונו חמישים שקל כסף.
  2. מה ההבדל אם ההקדשה הייתה בתחילת היובל או לאחר מכן? אם בתחילת היובל, יש על כך מחיר מוערך, ואם באמצע, יש להפחית את השנים שהיו עד עתה וישלם רק עבור השנים הבאות עד היובל הבא.
  3. כמה יוסיף המקדיש את השדה אם בא לגאלו? חמישית.
  4. מה הדין אם לא גאל הבעלים את השדה וכבר נמכרה לאיש אחר? לא תיגאל עוד.
  5. כשיגיע היובל למי תחזור השדה שהוקדשה ונמכרה? לכוהנים.

רש"י

  1. כמה החשבון לכל שנה שווי השדה כדי להפחית משנות היובל כשירצה האיש לגאול שדהו? סלע ופונדיון.
  2. אם לא בא הבעלים לגאול שדהו מה יעשה איתה גזבר ההקדש? רשאי למוכרה לאדם אחר.
  3. למי חוזרת שדה זו ביובל? לא להקדש בדק הבית ליד הגזבר, אלא לכוהנים שהמשמר שלהם פוגע ביום הכיפורים בתחילת היובל, והם מתחלקים בה.
  4. כיצד החשבון של סלע ופונדיון לשנה? אם מתחילת היובל הקדיש, הרי יש לה 49 שנה, והכתוב גזר ששוויה חמישים שקל כסף הרי לכל שנה שקל ונשאר עודף שקל, והשקל הוא 48 פונדיונים, הרי שקל ופונדיון לשנה וחסר רק פונדיון אחד (שהרי יש 49 שנה ורק 48 פונדיונים לחלק), והוא ניתן כתוספת קטנה לפורט הכסף.

שישי

  1. מה דינו של המקדיש שדה אשר קנה מבעליה המקוריים? הערך הוא לפי השנים הנותרות עד היובל.
  2. מה ייעשה בשדה זו בשנת היובל? חוזרת לבעלים הראשון, ששייכת לו באחוזה מירושת הארץ, ולא חוזרת לכוהנים.
  3. באיזה כסף יש להעריך תמיד? בשקל הקודש השווה עשרים גרה.
  4. מה דין בכור בהמה לעניין הקדש? לא ניתן להקדישו.
  5. האם אפשר להקדיש מהבהמה הטמאה ולפדות, פרט? כן, והפודה יוסיף חומש אם הוא הבעלים. ואם אחר יקנה אותו, הכהן יעריך.
  6. אדם או בהמה או שדה שאמר עליו שהוא חרם לה' מה דינו ומדוע? לא יימכר ולא יגאל לעולם, כי הוא קודש קדשים לה'.

רש"י

  1. מה ההבדל בין שדה מקנה לשדה אחוזה? שדה מקנה אינה שלו מירושת הארץ אלא הוא קנה אותה מידי מי שהיא שייכת לו מירושת הארץ, ושדה אחוזה היא שייכת לו מירושת הארץ.
  2. מהו ההבדל בדין ביניהן? המקדיש שדה אחוזתו ומכרה הגזבר לאחר, חוזרת ביובל לכוהנים. והמקדיש שדה מקנתו ומכרה הגזבר, חוזרת ביובל לבעלים הראשון שקיבלה מאבותיו בירושת הארץ.
  3. כמה היה שווה השקל במקור וכמה הוסיפו עליו חכמים? היה שווה עשרים מעות והוסיפו שישית ועכשיו שווה עשרים וארבע מעות.
  4. כמה דינרים יש בשקל כסף וכמה מעות שווה כל דינר? ארבעה, וכל דינר שש מעות.
  5. מדוע אין להקדיש בכור בהמה? כי הוא כבר של ה' ויובא לקרבן בכור, ואינו של האדם שיקדישנו לקרבן אחר.
  6. על איזו בהמה טמאה דיבר הכתוב שאפשר להקדישה ולפדותה? בהמה טמאה כפשוטו כסוס חמור וגמל, שהוקדשה לצורך בדק הבית, שיימכרנה הגזבר ויעשו בכסף שאר צרכי המקדש.
  7. כשאדם אומר חרם האם זה להקדש או לכוהנים? מחלוקת, יש אומרים סתם חרמים להקדש ויש אומרים סתם חרמים לכוהנים.
  8. מי ייקח את החרם? הכוהנים. (ולמי שאומר סתם חרמים להקדש ולבדק הבית, הוא יסבור שמדובר שאמר האיש "הרי חרם זה לכהן").
  9. מה עושים עם חפצים שהוחרמו לטובת הכוהנים? אי אפשר להמירם בדבר אלא יינתנו כך לכוהנים, ולאחר שיהיו בידי הכוהנים ניתן להמירם בדבר אחר ויצאו הם לחולין.
  10. מה עושים עם חפצים שהוקדשו בחרם לבדק הבית? מוכרים אותם ודמיהם קודש לבדק הבית.
  11. על מה חלים חרמי כהנים? על קדשי קדשים ועל קדשים קלים.       
  12. מה דינו של אדם שנדר בהמה לעולה ואחר כך החרימה לכוהנים? החרם חל והוא יצטרך לתת את דמי פדיונה לכוהנים.
  13. מה דינו של אדם שנדב בהמה לעולה ואחר כך החרימה לכוהנים? החרם חל אך אין הוא חייב לתת את שוויה אלא משערים כמה רוצה אדם לקנות בהמה בזול עבור קרבן שאינו חייב בו ושווי זה יתן לכהן.
  14. איזה אדם ניתן להחרימו לה'? עבדים ושפחות גוים כי יהודים אי אפשר שהרי אין גופם קנוי לו.

שביעי

  1. מה דינו של חרם מן האדם? לא ייפדה, מות יומת.
  2. מה דין כל מעשר מזרע הארץ או מפריה? קודש לה'.
  3. מה דין הגואל מעשר זה? יוסיף חומש.
  4. מה דין מעשר בהמה? יעבירו תחת השבט והעשירי יהיה קודש לה'.
  5. האם ניתן להחליף ולהמיר בהמה בבהמה במעשר בהמה פרט? לא, ואם עשה כן, שתיהן קודש.

רש"י

  1. האמנם כל אדם שהחרימוהו יש להמיתו? לא אלא דרשה יש כאן.
  2. מה דין היוצא ליהרג ואמר עליו אחד "ערכו עלי"? לא אמר כלום, כי אין לו דמים ולא ערך.
  3. על איזה מעשר מדובר שיכול לפדותו ומוסיף חומשו? דגן תירוש ויצהר ממעשר שני.
  4. כיצד יש לבעל הפירות לראות את המעשר שני? שהכול משולחנו של ה' והוא יתברך ציווה לעלות ולאכלו בירושלים לפני ה'.
  5. מהו ההבדל בין הפודה מעשרו לפודה מעשר חברו? רק בשל עצמו מוסיף חומש.
  6. מה היא גאולת המעשר שני? פודהו בכסף ויכול לאכלו בכל מקום, והמעות יעלה לירושלים ויקנה בהם דבר מאכל ויאכל שם.
  7. כיצד עושה מעשר בהמה? מעביר בכל שנה את כל הטלאים והעגלים בפתח צר זה אחר זה וסופרם, והעשירי מכהו בשבט הצבוע באדום לסימן שהוא מעשר קודש לה'.
  8. מה עושים עם המעשר בהמה? דמו ואמוריו קרבים על גבי המזבח והבשר נאכל לבעלים.
  9. האם יכול לבחור בהמה יפה דווקא למעשר או מה שיוצא עשירי? מה שיוצא עשירי, אפילו בעל מום חלה עליו קדושה.
  10. מה יעשה עם בעל מום והלא אסור שיקרב על גבי המזבח? יאכל בתורת מעשר ואסור לגוזזו ולעבוד בו.

תגיות נוספות לחיפוש:

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן