“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

בהר- שואבים כוחות

תקציר המאמר:

"שיחה לפרשת בהר". איך אפשר לקיים את השמיטה, אם בשביל לקיימה צריך גבורה של מלאך?!. מה הקשר בין מצוות השמיטה למעמד הר סיני בו אמרנו "נעשה ונשמע"? פרשת בהר, רובה ככולה, עוסקת במצוות הקשורות לעניינים של שמיטה ויובל. מה לענייני שמיטה ויובל לכוהנים?! אדרבה, הדבר שהכי לא קשור לכוהנים, זה שמיטה ויובל, כי אין להם חלק בארץ, הם לא מקבלים נחלה... למה נכנסה כאן דווקא, מצות שמיטה ויובל?! ביאור נפלא של הבאר יוסף להבנת העניין...

שואבים כוחות

 

בפרשת השבוע אנו מצווים על שנת השמיטה.

 

האור-החיים הקדוש, שואל שאלה נפלאה:

אני מבין שכל המצוות והפרטים נאמרו בהר סיני, אבל למה בחרו דווקא את מצות השמיטה? היה אפשר לומר את זה במצוות שילוח-הקן, או במצוות השבת?…

 

אבל כל אחד שואל את עצמו – על מה ולמה ראה משה רבינו, לצוות את עם ישראל, כהקדמה למעמד הר סיני, על שמיטה ויובל… ועל זה אמרו עם ישראל כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע?

 

ידוע לכולם, שהרמב"ן בכל תחילת חומש וחומש, מסביר מה יש באותו חומש.

כשהרמב"ן בא לדבר על הפתיחה לחומש שמות, כותב הרמב"ן שחומש שמות, הוא לא חומש בפני עצמו, אלא המשך לחומש בראשית כיוון שיש בתחילתו את ו"ו החיבור: "ואלה שמות…"

 

כפי שאומר רש"י בתחילת פרשת משפטים – "ואלה המשפטים".

כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים, ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני.

יוצא שחומש שמות, הוא המשך לחומש בראשית.

 

וכך מסדר זאת הרמב"ן:

ירידת מצרים, מתחילה בפרשת ויגש שם מונה התורה את אותם שבעים נפשות, שהיוו את עם ישראל ושירדו למצרים.

והתורה ממשיכה – "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ…" זה המשך למה שכתוב בחומש הקודם.

 

אם כך, שואל הרמב"ן:

אז היכן מסתיים חומש בראשית? – לכאורה, חומש בראשית היה אמור להסתיים, בסוף פרשת משפטים. ירדנו לשעבוד מצרים, כדי להכין אותנו לקבלת התורה.

באופן הבא:

הירידה למצרים והיציאה ממצרים – פרשיות שמות-וארא-בא.

קריעת ים סוף – פרשת בשלח.

פרשת יתרו – קבלת התורה ופרשת משפטים – סיום מעמד הר סיני.

נראה לכאורה שבפרשת יתרו הסתיים החומש. וחמש הפרשיות הבאות לאחר מכן – תרומה – תצוה – כי תשא – ויקהל – פקודי , צריכים להיות חומש בפני עצמו.

מדוע אם כן הן ממוקמות בתוך חומש שמות?

 

עונה הרמב"ן תשובה נפלאה:

עם ישראל לא נגאלו, כשיצאו ממצרים. עם ישראל לא נגאלו, כשעברו את ים סוף, ועם ישראל גם לא נגאלו, כשקיבלו את התורה.

סיום הגלות, וסיום שעבוד מצרים היה כשעשו את המשכן!

 

שכל עוד לא חזרנו למעלת האבות הקדושים, שהיה ענן קשור על האוהל, והייתה ברכה בעיסה וברכה בנר המערבי, עדין לא נחשבנו כגאולים. גאולים נחשבנו, מתי שעם ישראל הגיע אל הפסגה.

יוצא איפה, שהחומש השני, הוא המשך החומש הראשון.

 

אומר הרמב"ן – בא חומש ויקרא, ועוסק בתכלית המשכן… מהי תכלית המשכן?

הרי אמרנו בליל הסדר – "וְנַתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ".

לכן בא חומש ויקרא, ורובו ככולו עוסק בעניין של קורבנות.

בשל כך, נקרא החומש הזה 'חומש תורת כוהנים', כיוון שהוא עוסק ברובו בעניין הכוהנים. (למעט פרשת קדושים, ששם ישנם כמה מצוות שאינם קשורות לכוהנים, אלא לכלל ישראל… אבל רוב המצוות בחומש הזה, קשורות לכוהנים).

 

 

אם אלה הם פני הדברים, כל אחד שואל את עצמו:

פרשת בהר, רובה ככולה, עוסקת במצוות הקשורות לעניינים של שמיטה ויובל. מה לענייני שמיטה ויובל לכוהנים?!

אדרבה, הדבר שהכי לא קשור לכוהנים, זה שמיטה ויובל, כי אין להם חלק בארץ, הם לא מקבלים נחלה… למה נכנסה כאן דווקא, מצות שמיטה ויובל?!

 

אומר המדרש בויקרא רבה, פרשה א, אות א:

רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי פָּתַח (תהלים קג, כ): " בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ…" בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? אִם בָּעֶלְיוֹנִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר (תהלים קג, כא): בָּרְכוּ ה' כָּל צְבָאָיו?!

הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּתַּחְתּוֹנִים, עֶלְיוֹנִים עַל יְדֵי שֶׁהֵן יְכוֹלִין לַעֲמֹד בְּתַפְקִידָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר: "בָּרְכוּ ה' כָּל צְבָאָיו", אֲבָל תַּחְתּוֹנִים עַל יְדֵי שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לַעֲמֹד בְּתַפְקִידָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָךְ נֶאֱמַר: "בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו וְלֹא כָל מַלְאָכָיו…"

(תהלים קג, כ): "גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ", בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּשׁוֹמְרֵי שְׁבִיעִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה לְיוֹם אֶחָד, לְשַׁבָּת אֶחָת, לְחֹדֶשׁ אֶחָד, שֶׁמָּא לִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְדֵין חָמֵי חַקְלֵיהּ בָּיְרָה כַּרְמֵיהּ בָּיְרָה וְיָהֵב אַרְנוֹנָא וְשָׁתִיק, יֵשׁ לְךָ גִּבּוֹר גָּדוֹל מִזֶּה…

 

מבאר הרב רוזנבלום את דברי המדרש בשפה שלנו:

אדם יש לו 100 דונם אדמה והוא משלם עליהם שכירות ואילו השנה הוא היה מגדל בהם יבול, הייתה לו הכנסה של 300,000 ₪ נטו .

בשנת שמיטה, הוא לא מגדל, אין הכנסות… הוא לא מקבל כסף מביטוח לאומי… הוא צריך לשלם משכורת לעובדים כדי לשמר אותם לשנה הבאה… ובנוסף, הוא גם משלם ארנונה. זה לגבי אדם שיש לו שדה עם ירקות.

אבל מה עושה אדם, שיש לו שדה עם פירות נניח שדה של אננס. שם הנזק עצום פי כמה. כל ראש אננס עולה 30 ₪ בחנות, החקלאי מקבל עליו בדיוק חצי – 15 ₪.

מגיע אחד לשדה של האננס, "ברוך ה' השבת יש לנו הרבה אורחים…" הוא מוריד לו 8-10 ראשים של אננס מהעצים. הוא 'גזם' לבעל השדה 150 ₪ ולקח הביתה.

ביום ראשון הוא חוזר  ומפטיר ואומר לחבר'ה: "דווקא היה טעים מאוד… בוא איתי ונמשיך במלאכת הגיזום…"

תארו לכם בעל חנות נעליים, שלפני ראש השנה מופקרת החנות שלו וכל אחד נכנס לחנות ומודד איזה נעל מתאימה לו – ויוצא איתה החוצה "היה מאוד נחמד, הנעל באמת מתאימה לי"…

 

האם אפשר לעמוד בדבר כזה?!

 

כותב האזנים לתורה – כמה צריך לשכנע את תושבי ירושלים, שיסגרו את החנויות לפני הזמן…

אנשים הולכים לשוק מחנה יהודה, ואנשים עומדים עם חצוצרות, ומכריזים "שבת! שבת!"… כדי להרוויח עוד שקל, הוא נישאר עד חמש דקות לפני כניסת שבת.

אז ממילא, יש אין לנו "גִּיבֹּרֵי כוֹחַ" יותר משומרי השמיטה!

לכן אומר המדרש – לא נאמרה הפרשה הזאת, אלא על שומרי השמיטה, שנאמר: "גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ…".

 

אומר הספר באר יוסף, לר' יוסף מסלנט:

אומרים חז"ל בגמרא במסכת עבודה זרה ג, א-ב: "אמרו לפניו אומות העולם ריבונו של עולם תנה לנו מראש ונעשנה, אמר להן הקב"ה שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת?! אלא אף על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה!.

 

מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו.

 

מקדיר? והא אמרת אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו?!  משום דישראל נמי זימני דמשכא להו תקופת תמוז עד חגא והוי להו צערא.

והאמר רבא מצטער פטור מן הסוכה? נהי דפטור בעוטי מי מבעטי?!

מיד הקב"ה יושב ומשחק עליהן שנאמר (תהילים ב-ד): "יושב בשמים ישחק…"

 

 

אומר הבאר יוסף – יוצא, שאם ישנה מצווה שקשה לקיים אותה, אז הקב"ה לא היה בא בטרוניה עם בריותיו, אלא אם כן, האדם סותר את עצמו…

 

לדוגמה:

אדם לא הגיע לתפילה בבוקר. שואלים אותו: "למה לא באת לתפילה?" והוא משיב: "לא הרגשתי טוב".

במצב כזה, הקב"ה לא בא אליך בטענות.

אבל אם התברר אחר כך, שלדברים אחרים כן הלכת… אז מתברר למפרע שהסיבה שלא באת לתפילה, איננה "כי לא הרגשת טוב"… כיוון שלדברים אחרים הרגשת מעולה!…

 

אם כך, שואל הבאר יוסף – איך אפשר לקיים את השמיטה, אם בשביל לקיימה צריך גבורה של מלאך?!

 

מביא הבאר יוסף תשובה נפלאה:

אומרת הגמרא במסכת שבת פח, א – אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו דכתיב (תהילים קג-כ) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי והדר לשמוע…

 

יוצא איפה, שהאמירה של 'נעשה ונשמע', זה פירוש הדבר – ברכו ה' מלאכיו גיבורי כוח עושי דברו…

אם ככה, עם ישראל אמר 'נעשה ונשמע' – במעמד הר סיני , והפסוק : ברכו ה' מלאכיו גיבורי כוח עושי דברו – נאמר על שמיטה.

 

פירוש הדבר – כדי לקיים את מצות השמיטה, צריכים כוח של מלאך.

היכן קיבלנו את הכוח של מלאך, כדי שנוכל לומר 'נעשה ונשמע'?

קיבלנו את זה במעמד הר סיני, ששם אמרנו 'נעשה ונשמע'…

 

כעת נוכל להבין: "מה עניין שמיטה אצל הר סיני"?

בכדי לקיים את מצות השמיטה, אתה צריך להיות מלאך. ותכונה של מלאך קיבלת בהר סיני!

 

שואל הבאר יוסף:

הרי קיבלנו את הכוח הזה, באמצעות זה, שפסקה זוהמתם במעמד הר סיני.  ומניין לנו שזה לא התנדף? אולי לאחר שחטאנו בחטא העגל, כבר איבדנו את המעלה הזאת?!

 

משיב הבאר יוסף:

זה לא יכול להתנדף. כי אומרת הגמרא במסכת נדרים כ, א – כל אדם המתבייש לא במהרה הוא חוטא ומי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני…

 

כותב הר"ן – טעם למעמד הר סיני, בעבור תהיה יראתו על פניכם, לבלתי תחטאו, וכתיב את אשר ישנו פה היום… ואת אשר איננו פה היום, ומי שאין לו בושת פנים אינו מזרעם של אבותינו שעמדו שם.

 

יוצא איפה, שהשפעת מעמד הר סיני, אמורה להשפיע עד היום הזה, כי מי שאין לו בושת פנים היום, הוא לא מזרעו של עם ישראל. גם הכוח הזה של מעמד הר סיני, שעם ישראל אמר 'נעשה ונשמע', שזה כוח של מלאכים, נישאר אצלנו עד היום הזה.

 

נסכם ונרחיב:

הקב"ה ידע, שכדי להגיד 'נעשה ונשמע' צריך כוח של מלאכים… מה עשה הקב"ה?

 

כותב הספר בית יצחק – נאמר במדרש שוחר טוב בתהילים: שהקב"ה לקח את הר המוריה, ושם אותו על הר סיני.

בגלל שהקב"ה לא רצה, שעם ישראל ישאל: "מה כתיב בה?"… (כל אומה מאומות העולם, שהקב"ה בא אליהם ושאל אותם 'רוצים לקבל את התורה?'… שאלו מיד 'מה כתיב בה?'. באותו רגע שהם שאלו "מה כתיב בה?" , הוא נתן לכל אומה את הדבר שהם לא יוכלו לקיים, כי עצם השאלה, זה מראה על אדם שלא יכול לקבל עול עבדות).

 

אמר הקב"ה – אני רוצה שעם ישראל יאמר 'נעשה ונשמע' בלי שאלות של 'מה כתיב בה?'… איך עושים את זה? – לוקחים את הר המוריה, ושמים אותו על הר סיני…

 

מה מיוחד בהר המוריה?

אומר הספר בית יצחק – הר המוריה עושה דבר אחד – עם ישראל היו בבחינת העקידה של יצחק אבינו.

 

מה היה בעקידה?

אומר הקב"ה לאברהם אבינו – (בראשית כב, ב): "וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ…"

ואברהם אבינו לא אומר – "רגע ריבונו של עולם… אמש אמרת לי כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע… עכשיו אתה אומר לי וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה?!" – אלא הלך בלי לשאול שאלות.

כדי שגם ישראל לא ישאלו שאלות, לקח הקב"ה את הר המוריה, ושם אותו על הר סיני.

 

כשעם ישראל אמרו 'נעשה ונשמע' , קיבלו גם את הכוח של אברהם אבינו בעקידה.

ומשם אנו שואבים את הכוחות לעמוד במצות השמיטה, כי את כוח המלאכים שקיבלנו בהר סיני, ביחד עם הכוח של העקידה… שתיהם הצטרפו יחד, כדי שעם ישראל יוכל לקיים את השמיטה בלי בעיות.

 

כעת מובנת שאלתו של רש"י באור יקרות: מה ענין שמיטה אצל הר סיני?

 

אומרת המכילתא – משה רבינו לקח את ספר הברית, וקרא באוזני העם… ואמרו 'נעשה ונשמע'…

 

אמר ר' ישמעאל – אתה יודע על מה הם אמרו 'נעשה ונשמע'? על שמיטה ויובל!

כיוון שידע הקב"ה, שבשביל לשמור שמיטה, צריכים כוח של מלאך… לכן קרא את זה באוזניהם לפני מעמד הר סיני , ועל זה הם אמרו 'נעשה ונשמע'…

 

מלאך אומר 'נעשה ונשמע'! – אז יוצא, שהכוח הזה ניתן לעם ישראל, לפני מעמד הר סיני. והכוח הזה נמצא אצל כל עם ישראל – כוהנים, לווים וישראל…

תגיות נוספות לחיפוש:

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן