“לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים”

מבט לחיים מאת הרב שלמה הלוי שליט”א

בהר- היובל והכוהנים

תקציר המאמר:

"וורט לפרשת בהר". מה הקשר של שנת השמיטה והיובל לחומש ויקרא המוגדר כ"תורת כוהנים?. "מהי שנת היובל". במה שווה שנת היובל לספירת העומר? ובמה היא שונה?. "מהו הנוסח של ברכת היובל?". "מי מברך את ברכת היובל?"...

היובל והכוהנים

 

פרשת שבוע פרשת בהר, היא פרשה שיש בה עשרים וארבע מצוות – שרובם של המצוות, עוסקות בענייני שמיטה ויובל.

 

כידוע, חומש ויקרא נקרא גם בשם: "תורת כוהנים" – כיוון שרוב המצוות בו קשורות לעבודת הכוהנים.

 

נשאלת השאלה:

מה הקשר של שנת השמיטה והיובל לחומש ויקרא המוגדר כ"תורת כוהנים? הרי לכאורה בית הדין הם אלו שמכריזים שמיטה ויובל ולא הכוהנים?!

 

כדי לענות נביא הקדמה מהי מצוות היובל?

אחת לארבעים ותשע שנים, מגיע היובל. כך מצווה התורה:

"וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם. וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ…"

 

כותב רש"י – וקדשתם:

בכניסתה מקדשין אותה בבית דין ואומרים מקודשת השנה.

 

נסביר:

בראש השנה של שנת היובל, מתכנסים בית הדין של ירושלים ומקדשים את החודש.

האם מקדשים את השנה בראש השנה או ביום הכיפורים? – רש"י סובר, שמקדשים את שנת היובל בראש השנה.

 

כמו כן, מידי שנה בראש השנה, מבצעים ספירה, כי התורה כותבת – "וְסָפַרְתָּ לְךָ…".

(ספירה זו שונה היא מספירת העומר, שגם שם אנו מצווים על ספירה (ויקרא כג, טו): "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם…" – בספירת העומר מדובר, שכל אחד סופר לעצמו).

 

"וְסָפַרְתָּ לְךָ" – פירוש הדבר, שבית הדין הגדול בירושלים הוא הסופר.

 

מה הוא סופר?

כשם שיש מצווה למנות בספירת העומר ימים ויש מצווה למנות שבועות, כך במצוות היובל, יש מצווה לספור ימים ומצווה למנות שבועות – שנה אחר היובל, מונים "היום שנה ליובל… היום שנה שנייה ליובל…" עד שהוא מגיע לשנה השביעית ואומר "היום שבע שנים לשמיטה, שהם שמיטה אחת"…

בשנה השמינית אומרים בית הדין "היום שמונה שנים, שהם שמיטה אחת ושנה אחת".

 

התוספות במסכת כתובות ע"ב מוסיף:

סופרים בברכה, כפי שספירת העומר בברכה, כך ספירת היובל בברכה…

 

"מהו הנוסח של ברכת היובל?"

כותב הראב"ד בפירושו לתורת כוהנים – ברוך אתה ה'…אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על ספירת שני יובל.

 

לאחר ששנת היובל מתקדשת בבית הדין בירושלים – בראש השנה, ממשיכה שנת השמיטה השנייה ברצף (שנת ה-49 היא שמיטה וגם שנת ה-50 היא סוג של שמיטה) והיובל נכנס בפועל ביום הכיפורים. כפי שאומרת התורה: "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם".

 

כשבית הדין בירושלים בראש השנה, מכריז על שנת היובל 'מקודש', לאחר עשרה ימים – בבוקר יום הכיפורים של שנת היובל, תוקעים בשופר.

 

לאחר שבית הדין תוקעים, בכל בית בארץ ישראל תוקעים ביובל, שנאמר: "בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם" – כל יהודי תוקע בשופר תקיעה – תרועה – תקיעה… שלוש פעמים.

 

התקיעה של ראש השנה, זהה לתקיעה של היובל. כפי שהגמרא במסכת ראש השנה (בדף כו, ב) משווה: "שווה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות". לכן כשם שבראש השנה, מעיקר הדין, צריכים לתקוע תשע קולות – תקיעה –תרועה-תקיעה… שלוש פעמים כך ביום הכיפורים של שנת היובל תוקעים בתחילה בבית הדין שבירושלים, ולאחר מכן, בכל בית בעם ישראל.

 

כותב הרמב"ם בהלכות תפילה פרק ב, הלכה ח:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּיוֹם צוֹם שֶׁל כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֲבָל בְּיוֹם צוֹם שֶׁל שְׁנַת הַיּוֹבֵל מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמּוּסָפִים תֵּשַׁע בְּרָכוֹת כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּמוּסַף רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהֵם אוֹתָן הַבְּרָכוֹת עַצְמָן לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר וְאֵין מִתְפַּלְּלִין אוֹתָן אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג – ביום הכיפורים של שנת היובל, אומרים מלכויות, זכרונות ושופרות .

 

שאלנו:

מה הקשר של שנת השמיטה והיובל לחומש ויקרא המוגדר כ"תורת כוהנים?

 

הספר 'בכור שור' מוצא הבדל בתקיעה של היובל:

שהתקיעה בבית המקדש ביום הכיפורים, נעשית דווקא ע"י כוהנים, שנאמר (במדבר י, ח): "וּבְנֵי אַֽהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּֽחֲצֹצְרוֹת וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם" – התקיעה שנעשית בבית הדין, נעשית ע"י כוהנים.

 

מתרץ הרב ברוך רוזנבלום על דרך האפשר:

אם נלך לפי הספר בכור שור, שהתקיעה הזאת נעשית דווקא ע"י כוהנים, יש מקום להכניס את עניין שמיטה ויובל לחומש 'תורת כוהנים', כי תקיעת השופר של יום הכיפורים, שמשחררת את העבדים ומשחררת את השדות, היא ע"י כוהנים, ולכן זה ניכנס לחומש 'תורת כוהנים'…

(נציין שהרמב"ם לא מביא את זה להלכה… רק הבכור שור סובר, שהכוהנים צריכים לתקוע)…

תגיות נוספות לחיפוש:

ברוך ה׳ זכינו לחדש את האתר דבר תורה

בס"ד
האתר עובר שידרוג על מנת לאפשר לכם ממשק יותר נוח, אנו עושים את מירב המאמצים כדי להעלות תכנים חדשים ולשפר את הקיימים בכל יום יתווספו תכנים כדאי להתעדכן